באופן מסורתי לחרדים ישנם אחוזי השתתפות נמוכים בשיעור העבודה במשק ורבים מהם תלויים בקצבאות מיוחדות לתלמידי ישיבות ולמשפחות מרובות ילדים. מסיבה זו רבים בציבור החרדי חיים מתחת לקו העוני. המדינה שואפת לשלב חרדים בשוק העבודה ומחפשת אחר דרכים לעודד אותם, אך לשם כך יש להבין את הצרכים המיוחדים של הציבור החרדי ולמצוא פתרונות אשר יסייעו להם להשתלב בשוק העבודה. אז איך גורמים לחרדים לצאת לעבודה?
מתן תמריצים כלכליים
אם נתבונן על הנתונים נוכל לראות שעד שנת 2015 הייתה מגמת עלייה בכניסה של חרדים לשוק העבודה. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה בהסכמים הקואליציוניים שהביאו למדיניות ממשלה המקצצת בקצבאות החרדים. הקיצוץ בקיצבאות הביא את המשפחות החרדיות למצב כלכלי קשה והיווה תמריץ ברור לצאת לשוק העבודה. המגמה נחלשה בעקבות השינויים הקואליציונים וחזרת הקצבאות אך למרות זאת נראה שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור וגם הפוליטיקאים החרדים מבינים שהגיע הזמן לצאת לשוק העבודה. למרות שיעורי ההשתתפות שעדיין נחשבים לנמוכים, ניתן להגיד שהציבור החרדי עבר מהפכה מחשבתית בנושא היציאה לשוק העבודה.
ביטול חסמים
למרות שלחרדים רבים יש רצון להשתלב בשוק העבודה, עדיין ישנם חסמים העומדים בדרכם. על מנת לשלב חרדים בשוק העבודה יש להבין את החסמים הללו ולמצוא פתרונות יצירתיים אשר יאפשרו להתגבר על המכשולים ולשלב חרדים בשוק העבודה.
אחד החסמים הוא בתחום ההשכלה; הציבור החרדי מקדיש את עיקר זמנו ללימודי תורה ולוקה בחסר בכל הנוגע ללימודי ליבה הדרושים לצורך השתלבות במוסדות אקדמיים. אחוזים נמוכים של חרדים באקדמיה מביאים בסופו של דבר לאחוזים נמוכים של השתתפות בשוק העבודה.
על מנת לשלב חרדים בשוק העבודה יש לשלבם במערכת החינוך הגבוהה אשר תאפשר להם ללמוד לימודי תואר ולהשיג עבודות איכותיות. הרצון לשלב חרדים בלימודים גבוהים אשר יאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה הוא הסיבה מאחורי ההתעקשות של שר החינוך לשעבר, פירון, להכניס את לימודי הליבה אל תוך מוסדות החינוך החרדיים.
לימודי ליבה או לא, עדיין יש צורך למצוא פתרונות אשר יאפשרו לחרדים להשתלב בלימודים. לצורך כך הוקמו מוסדות לימוד הפונים למגזר החרדי ועונים על הצרכים המיוחדים של המגזר. על מנת שמוסדות לימוד אלו יצליחו עליהם לאפשר לימודי מכינה על מנת שהציבור החרדי יוכל להשלים את הפערים (המקצועות שלא למדו במוסדות החינוך החרדיים) הדורשים בשביל להשתלב בלימודי התואר. כמו כן יש לאפשר לימודים נפרדים לנשים וגברים ובכלל לקחת בחשבון על כל צורכי המגזר, כמו למשל זמני תפילה. מידע נוסף ניתן למצוא בבלוג העולם החרדי
הקונספט של יציאה לעבודה נתפס בחברה החרדית כהתערות בחברה החילונית, דבר אשר מעורר חששות רבים אצל הציבור החרדי. גם הציבור החילוני לא בהכרח מחכה לעובדים חרדיים בזרועות פתוחות ויש כאן צורך במהפכה מחשבתית. הנחמה שיש לנו בתחום היא המחקרים המראים שכאשר מתרחש אותו מפגש בין מעסיק חילוני לעובד חרדי, החששות מתפוגגים.
לסיכום, נראה שהפתרון צריך להיות שילוב של מכלול גורמים. מצד אחד יש לבדוק מהם החסמים שעומדים בפני הציבור החרדי ומצד שני יש להעניק תמריצים.