לא רוצים להלחיץ אבל ההחלטה הקטנה הזו שנקראת מציאת שם לעסק היא הדבר היחיד שילך עם המיזם שלכם גם עוד שנים ארוכות. הטכנולוגיות יתחלפו העולם ישתנה, העסק יחליף מוצרים, עובדים ותקופות: אבל השם ישאר. אז בואו נדאג שזה יהיה השם הכי חכם שיכול להיות. המדריך למציאת השם.
היי, מה אמרת?
כשאתם מדברים עם מישהו על העסק, מה המילים שבהן אתם משתמשים הכי הרבה?
קצה החוט הראשון לשם מבריק מתחיל דווקא מהיסודות הבנאליים. מלמצוא דימוי, מטאפורה, מילה מקבילה או ביטוי של משחק מילים שמתמצת את המסרים שאותם אתם מעבירים מידי יום
יכול להיוולד יופי של שם: יצירתי, מרענן בעל מעוף ומבטא את המסר החי, המרכזי והיומי של העסק.
טיפ למציאת רעיון מיוחד
עכשיו, בואו ננסה רגע לצאת מהמעגלים המצומצמים של רעיונות שגרתיים.
בואו ננסה לדמיין את הלקוח הפוטנציאלי שנהנה מהמוצר. היכן המוצר פוגש את חייו? איך נראה הרגע בו הלקוח מרוצה מהרכישה שביצע?
מדמיינים את התמונה? מעולה. עכשיו נשאר רק לחשוב על מילה שמתארת את אותה התמונה או מזכירה את מה שקורה שם. נכון, התוצאה יכולה להיות קצת רחוקה מהמוצר עצמו לא תמיד מובנית ומעט מסובכת, אבל היי… דווקא העמימות הזו היא החלק שעתיד לעניין, ולהיות המרחב שבו התוכן המיתוגי והשיווקי יעסוק בעתיד. כשיש מה להסביר – זו הזדמנות שיווקית כשלעצמה.
דוגמה: אפליקציית ריצה יכולה להמציא שם שקשור לאו דווקא בס או בתוצאותיו, גם הזיעה, הנעליים ההתנשפויות, העייפות וה"קריעה העצמית" יכולים להיות התמונה שממנה יוצאים לשם. אפליקציית "סווט" או "וויט שוז" תהיה אחלה בסיס למיתוג לא פחות מאפליקציה שתחיל את המילה "ראן".
נסו לייצר צד מעניין ולהפוך אותו ליתרון
אולי הטיפול שאתם מעניקים תמיד מתחיל באיחור 5 דקות? אולי האופנה שאתם מוכרים היא דווקא לא הדבר הכי טרנדי? אולי השירות שלכם יקר במיוחד? סיפור מעניין בהחלט יכול להתחיל מלקחת תכונה שיכולה להצטייר כחסרון ומכאן נאמרת בשיא הבטחון כיתרון.
זה מעורר שיח, זה חריג, מבדל וזכיר.
יהיו כאלו שלא בהכרח יזדהו, אבל מותג עם בטחון הוא כזה שרוכשים לו כבדו והערכה וזה בעצם מה שאנחנו רוצים שיצא מכל הליך מיתוג: זהות, זכירות והערכה.
אל תחשבו על המתחרים
אחת ה"טעויות" בהן אני נתקל המון פעמים היא הנטייה להסתכל על המתחרים.
ברוב המקרים מדובר במתחרים שלפחות בשדה המיתוגי לא עושים עבודה מדהימה ובדיוק בגלל זה אני לא אוהב להתחרות בהם. אין דרך להתחרות במישהו בינוני או גרוע, אני לא רוצה לרוץ במהירות שתהיה יחסית אליו, ומעדיף פשוט להתמודד עם עצמי. נכון, אין טעם לצאת בשם או מיתוג שמשיג את המתחרים בעשרה צעדים, זה כבר עשוי להתפרש כאליטיזם מוחלט, אבל העין הצופה תמיד אל המתרחש אצל המתחרים, צריכה להיעצם מידי פעם ובמקומה אני נוהג להמליץ ללקוחות להיות הרבה יותר קשובים לחזון של עצמם, זה שלעיתים הולך קצת לאיבוד בתוך ענני היום יום הסמיכים והאינטנסיביים.
לסמוך על הדימיון של הקהל
כשמנסים להעביר מסר בצורה מדוייקת מגלים שזה לא קל. כל משפט הופך לקוביה הונגרית ואיך שלא מסובבים את זה תמיד יהיה מישהו שלא יבין משהו.
איך יוצאים מהתסבוכת? משתמשים בכנפי הדימיון: דימוי. השאלה מעולם אחר. יציאה מהקופסה ואמירה של משהו לא צפוי ואולי לא קשור. אי הבנה היא לא פעם תוצאה של שעמום.
ברגע שמחדירים לשיחה קצת דימיון המחסומים נפתחים. הפחד שאנשים לא יבינו? מוגזם. אנשים מבינים את המסרים הכי יצירתיים והכי "לא קשורים" כשהלב שלהם רוצה. שיעמום, בנאליות שבלוניות והידמות לאחרים הם הדרך הבטוחה להישאר מחוץ לתודעה שלהם. לעומת זאת, שניה של השראה שנובעת משם יפה ומיוחד שמצייר תמונה בדימיון, נשמע מוסיקלי או מתמצת אמירה עסקית מעניינת – מחדירים קצת השראה לעורקיו ותודעתו של הלקוח הפוטנציאלי ועל הרגע הנחמד הזה על האווירה בטובה שדרכה נכנסתם לעולמו – הוא עוד יכיר לכם תודה.
על מה אני מקפיד בהליכי מציאת שם לעסק?
כשאני מוצא שמות לעסקים של לקוחותיי אני צולל לעמוק המרחבים שבין העסק לבין החיים של לקוחותיו ומנסה להבין את התחושות ופיסות החיים הקטנות שמתהוות מסביב למוצר.
הקשר ההדוק שלי עם הלקוח מסייע לי להגיע לתובנות מעניינות ומשם ההשראה בכל פעם ליצור רעיונות חדשניים. כאשר אני מציג רשימת שמות לעסק אני מקפיד ללכת סביב האסטרטגיה שקבעתי ולהציג רעינות שונים מכיווני חשיבה משלימים ותמיד יהיו שם גם שהלקוח מצפה לקבל, אבל גם רעיונות יותר אמיצים יצירתים ומשוחררים.
כל זאת על מנת לקיים דיאלוג על הכל, ללמוד מהרשימה את מה שניתן ולאפשר לעסק לקבל החלטה על שם (שילך איתו מכאן ועד עולם)
על בסיס רחב ככל האפשר.
שיהיה בהצלחה!