הון עצמי ממוצע לפי גיל: איפה אתם ביחס לאחרים בישראל?

הון עצמי לפי גיל: המספרים שיגרמו לכם לחשוב מחדש על כל מה שידעתם

בואו נודה באמת. הכסף הזה שיש לנו בצד, או אין לנו בצד… הוא מעסיק אותנו. הרבה. ואחת השאלות שתמיד מרחפת באוויר, לפחות בשיחות הלוחשות במסדרורונים או בתוך הראש, היא: "איפה אני עומד ביחס לאחרים?".

במיוחד כשאנחנו מביטים על החברים, הקולגות, או אפילו בני המשפחה.

האם הכסף שצברנו הוא "מספיק" לגיל שלנו? האם אנחנו בפיגור? אולי דווקא בטופ? השאלות האלה טבעיות לגמרי, והאמת? הגיע הזמן לשים את המספרים על השולחן.

לא כדי להלחיץ.

להיפך. כדי לעשות סדר.

ולתת לכם את הכלים להבין לא רק מה הממוצע (רגע, אל תפסלו עדיין, זה חשוב), אלא בעיקר מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר את המצב שלכם, בכל גיל.

כי בסוף, המסע הפיננסי הוא אישי.

אבל קצת ידע על המפה הכללית אף פעם לא הזיק. אז בואו נצלול פנימה, עמוק.

וכן, גם אם אתם חושבים ש"אין לי מה לבדוק, אני בטח מתחת לממוצע", שווה לכם להישאר עד הסוף. יש פה הרבה יותר מגרפים יבשים.

 

הון עצמי? מה זה בכלל הדבר הזה ואיך הוא שונה מ"יש לי קצת כסף בבנק"?

לפני שנדבר על גיל וממוצעים, בואו נסביר רגע למה אנחנו מתכוונים כשאומרים "הון עצמי".

זה לא סתם כמה כסף מזומן יש לכם בארנק או בעובר ושב.

זה תמונה הרבה יותר רחבה.

תחשבו על זה כמו על ה"שווי נקי" שלכם.

זה כל מה שבבעלותכם (נכסים) פחות כל מה שאתם חייבים (התחייבויות).

 

אז מה נכנס לנכסים? רשימה חלקית (ומרגשת!)

• כסף מזומן ופיקדונות: מה שיושב לכם בבנק, בחשבונות שונים, פיקדונות, קופות חיסכון נזילות.
• חסכונות פנסיוניים: קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות (גם אם עדיין לא נזילות). כן, זה הכסף שלכם, גם אם הוא מחכה קצת לעתיד.
• השקעות: תיקי השקעות בבורסה, קרנות נאמנות, קריפטו (כן, כן), P2P, כל דבר ששמתם עליו כסף מתוך תקווה שיגדל.
• נדל"ן: שווי שוק נוכחי של דירות, בתים, קרקעות, נכסים מסחריים שבבעלותכם.
• עסקים: שווי ההחזקה שלכם בעסק (אם יש לכם).
• נכסים אחרים ששווים כסף: רכב (שווי שוק, לא כמה שילמתם לפני עשור), יצירות אומנות, אוספים יקרים, וכל דבר משמעותי אחר שיש לו ערך כספי שניתן לממש.

 

ומה בצד של ההתחייבויות? הצד הפחות כיפי של המשוואה

• משכנתאות: יתרת החוב על נכסי נדל"ן. זה בדרך כלל ההתחייבות הכי גדולה של רוב האנשים.
• הלוואות: הלוואות בנקאיות, הלוואות חוץ בנקאיות, הלוואות מחברים/משפחה (אם הן משמעותיות), הלוואות לרכב.
• חובות בכרטיסי אשראי: אם אתם סוחבים חוב ולא מכסים בסוף החודש.
• התחייבויות נוספות: מיסים שאתם חייבים, תשלומים גדולים עתידיים ידועים וכו'.

השורה התחתונה: הון עצמי = סך הנכסים פחות סך ההתחייבויות.

המספר הזה יכול להיות חיובי (יש לכם יותר נכסים מחובות) או שלילי (חייבים יותר ממה שיש לכם). המטרה הפיננסית של רוב האנשים היא להגדיל את המספר הזה לאורך זמן.

 

למה הגיל בכלל רלוונטי? האם זה פשוט "ככל שאתה מבוגר יותר יש לך יותר כסף"? (ספוילר: לא בדיוק)

הקשר בין גיל להון עצמי הוא אחד מהנושאים המעניינים ביותר, והכי פחות מובנים.

כן, יש מגמה כללית.

בדרך כלל, אנשים נוטים לצבור יותר הון עצמי ככל שהם מתקדמים בגיל. אבל זה ממש לא קו ישר ותלוי בעשרות גורמים.

 

מסלול חיים פיננסי טיפוסי (אם יש דבר כזה בכלל):

• שנות ה-20: בדרך כלל מתחילים עם הון עצמי נמוך, לפעמים אפילו שלילי (הלוואות סטודנטים, התחלות בלי הרבה חסכונות). ההכנסות עדיין לא בשיא, ההוצאות על בילויים, שכירות, ואולי לימודים גבוהות. זה עשור של בנייה – בניית קריירה, בניית הרגלי חיסכון ראשוניים (אם בכלל).
• שנות ה-30: הכנסות לרוב עולות. אולי נכנסים שחקנים חדשים למשחק כמו רכישת דירה ראשונה (שלרוב מגיעה עם משכנתא ענקית שמקטינה את ההון העצמי בטווח הקצר), הקמת משפחה (שמגיעה עם הוצאות לא קטנות בכלל). זה עשור של איזון – מצד אחד הכנסות עולות, מצד שני התחייבויות והוצאות גדלות. הפוטנציאל לחיסכון והשקעה מתחיל לגדול.
• שנות ה-40 וה-50: אלה בדרך כלל שנות השיא מבחינת פוטנציאל הכנסה. הקריירה מבוססת, הילדים גדלים (וחלקם אולי כבר עצמאיים או קרוב לזה, מה שמקטין הוצאות), המשכנתא אולי הצטמצמה. זהו העשור הקריטי לצבירת הון משמעותי – הגדלת חסכונות פנסיוניים, השקעות נוספות, צמצום חובות.
• שנות ה-60 ואילך: גיל הפרישה מתקרב או כבר כאן. ההכנסה מפעילות עסקית או שכירות יורדת (או מפסיקה). ההון העצמי הופך להיות מקור ההכנסה העיקרי, יחד עם קצבאות פנסיה וביטוח לאומי. אנשים בשלב זה לרוב מממשים חלק מנכסיהם (למשל, עוברים לדירה קטנה יותר או מוכרים נכס להשקעה) כדי לממן את שנות הפרישה. ההתחייבויות לרוב נמוכות משמעותית.

אבל שוב, זה רק מודל כללי.

החיים הרבה יותר מורכבים.

יש אנשים שצוברים הון עתק בגיל צעיר מאוד (הייטק, יזמות).

יש אנשים שנשארים עם הון עצמי נמוך גם בגיל מבוגר (הוצאות גבוהות, אירועים בלתי צפויים, חוסר תכנון).

הגיל הוא רק אחד הפקטורים. חשוב, אבל לא יחיד ומכריע.

 

אז מה אומרים המספרים בישראל? כמה באמת יש לאנשים בכל גיל? (וכמה זה שווה?)

זו השאלה שכולם רוצים לדעת את התשובה עליה. וכאן זה נהיה קצת מסובך.

נתונים מדויקים, עדכניים ורשמיים על הון עצמי ממוצע לפי גיל בישראל קשה מאוד למצוא.

למה?

כי הון עצמי כולל הרבה מרכיבים פרטיים (שווי דירה, שווי עסק, חסכונות לא מדווחים בקלות).

הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) אכן מפרסמת סקרים על נכסים והתחייבויות של משקי בית, אבל הם לרוב מתייחסים לחלוקה עשירונית (עשירון תחתון, עליון וכו') ולאו דוך לפי גיל באופן מפורט.

וגם אז, הנתונים האלה נוטים להיות מעט ישנים.

אבל אנחנו יכולים להסתכל על המגמות ועל סדר הגודל.

 

מגמות כלליות בשווי נכסים והתחייבויות בישראל (לפי סקרים קיימים ומגמות שוק):

• הנכס העיקרי: עבור רוב הישראלים, נכס הנדל"ן (דירת המגורים) הוא המרכיב המשמעותי ביותר בהון העצמי. מחירי הדיור הגבוהים בישראל משפיעים דרמטית על שווי הנכסים, וגם על גודל המשכנתאות (ההתחייבויות).
• פערים גדולים: יש פערים אדירים בהון העצמי בין משקי בית שונים, גם באותן קבוצות גיל. הפערים האלה מושפעים חזק מבעלות על דירה, מרמת ההכנסה לאורך החיים, ומניהול פיננסי אישי.
• חסכונות פנסיוניים: עם השנים, חסכונות הפנסיה הופכים למרכיב משמעותי יותר ויותר בהון העצמי הכולל, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר. החובה לחסוך לפנסיה בישראל תורמת לכך שגם מי שלא תמיד מנהל את כספו באופן אקטיבי, צובר הון מסוים.

 

אז בכל זאת, סדרי גודל (זהירות: זהירות! הערכות בלבד):

קחו את המספרים הבאים בערבון מוגבל ביותר.

הם נועדו רק לתת מושג כללי ביותר, והמציאות הספציפית של כל אדם או משפחה יכולה להיות שונה לחלוטין.

המספרים מושפעים אדיר אם יש או אין דירה בבעלות, ואם יש או אין חובות גדולים אחרים.

• שנות ה-20-30: הון עצמי נע לרוב בין שלילי (בגלל הלוואות/לימודים) לכמה מאות אלפי שקלים בודדים (למי שחסך משמעותית או קיבל עזרה). לרוב, זה עשור של בנייה ראשונית, ולא של צבירת הון משמעותי.
• שנות ה-30-40: המספרים מתחילים להתפצל בצורה קיצונית. מי שרכש דירה עם משכנתא גדולה יכול למצוא את עצמו עם הון עצמי שעדיין לא גבוה במיוחד (שווי דירה מינוס משכנתא גדולה), בעוד שמי שדחה רכישת דירה והשקיע בשוק ההון או מי שקיבל עזרה משפחתית גדולה עשוי להיות עם הון עצמי גבוה בהרבה. הטווח יכול לנוע ממאות אלפים בודדים לכמה מיליוני שקלים (עבור מי שהצליח לרכוש דירה באזור עם עליית ערך משמעותית או צבר חסכונות והשקעות).
• שנות ה-40-50: כאן רואים בדרך כלל את הגידול המשמעותי ביותר. ההכנסות בשיא, המשכנתא קטנה יותר (או נגמרה), חסכונות פנסיוניים תופחים, והשקעות צוברות ערך. טווח ההון העצמי יכול לנוע ממיליון-שניים ועד כמה מיליונים טובים, ולעיתים הרבה יותר עבור בעלי עסקים מצליחים או מי שהשקיע בחכמה.
• שנות ה-60 ואילך: ההון העצמי בשיאו לרוב, אם כי יכול להתחיל לרדת עם משיכות כספים לפרישה. המספרים כאן משקפים חיים שלמים של עבודה, חיסכון, והשקעה. הטווח רחב מאוד, ממיליוני שקלים בודדים ועד עשרות מיליונים ומעלה.

שימו לב: המספרים הללו הם רק אינדיקציה גסה מאוד.

הם לא צריכים לשמש כמדד ל"האם הצלחתם בחיים" או "האם אתם בבעיה".

המטרה היא רק לתת לכם מושג היכן אתם עשויים להיות ביחס למגמות כלליות, ובעיקר, מה יכול להשפיע על המספרים האלה.

 

אז רגע, האם להשוות את עצמי לממוצע זה הדבר הכי חכם לעשות? (התשובה מפתיעה)

אוקיי, שמעתם מספרים. אולי אתם שמחים, אולי אתם לחוצים.

וזו בדיוק הסיבה שהשוואה לממוצע היא כלי מסוכן.

הממוצע יכול להיות מטעה בטירוף.

בעיקר כשמדובר בנתונים פיננסיים שיש בהם פערים כל כך גדולים.

מה שיש לאדם אחד בגיל 40 יכול להיות שונה במיליוני שקלים ממה שיש לאדם אחר באותו גיל, פשוט כי הוא קיבל ירושה, או הקים עסק ששוה הרבה, או גר באזור גאוגרפי שבו מחירי הדירות זינקו.

להשוות את עצמכם לממוצע זה כמו להשוות את הציון שלכם במבחן לממוצע הכיתה בלי לדעת מה הייתה רמת הקושי של המבחן, האם למדו טוב למבחן או לא, והאם היו שאלות בונוס רק לחלק מהתלמידים.

זה יכול לתת לכם הרגשה טובה סתם, או הרגשה רעה סתם.

השוואה לממוצע מסיתה את הפוקוס מהדבר הכי חשוב: המצב הפיננסי *שלכם* והמטרות *שלכם*.

 

מה באמת חשוב יותר ממספר הממוצע בגיל שלכם? (רמז: העתיד שלכם)

במקום לשאול "כמה יש לי ביחס לאחרים בגיל שלי?", שאלו את עצמכם:

1. האם אני בדרך להגשים את המטרות הפיננסיות שלי? (קניית דירה? פרישה נוחה? מימון לימודים לילדים? טיול מסביב לעולם?)

2. האם אני חי במסגרת התקציב שלי?

3. האם אני חוסך באופן קבוע?

4. האם אני משקיע את הכסף שלי בצורה חכמה ומותאמת לסיכון שאני מוכן לקחת ולטווח הזמן שלי?

5. האם אני מקטין את החובות ה"רעים" שלי (חובות יקרים כמו בכרטיסי אשראי)?

אלה השאלות החשובות באמת.

כי ההון העצמי הוא בסך הכל מדד רגעי.

הכיוון והקצב שבהם הוא משתנה – זה מה שבאמת קובע את העתיד הפיננסי שלכם.

 

רוצים להגדיל את ההון העצמי שלכם? הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות (בלי להמציא את הגלגל מחדש)

לא משנה בן כמה אתם ולא משנה מה ההון העצמי הנוכחי שלכם.

תמיד אפשר לשפר.

ותמיד כדאי לשפר.

הנה כמה פעולות פשוטות (יחסית!) שיכולות לעשות הבדל ענק לאורך זמן:

 

3 צעדים ראשונים בדרך להון עצמי בריא יותר:

1. בחנו את התמונה הגדולה: שבו (כן, זה דורש לשבת ולחשב) ורשמו את כל הנכסים שלכם וכל ההתחייבויות שלכם. חשבו את ההון העצמי הנוכחי שלכם. זה השלב הכי פחות נוח לפעמים, אבל הכי הכרחי. אתם חייבים לדעת איפה אתם עומדים כדי לדעת לאן ללכת.
2. בנו תקציב (ולא רק בראש!): תבינו לאן הכסף שלכם הולך כל חודש. איפה אפשר לקצץ בהוצאות שפחות חשובות לכם? כל שקל שאתם חוסכים הוא שקל שאתם יכולים להשקיע או להפנות להקטנת חוב.
3. הגדירו מטרות פיננסיות ברורות: מה אתם רוצים להשיג ומתי? "להיות עשיר" זו לא מטרה. "לחסוך 100,000 ש"ח תוך 3 שנים לרכישת דירה" – זו מטרה. כשיש מטרה, קל יותר לבנות תוכנית.

 

ועוד כמה טיפים מתקדמים יותר:

• הגדילו את ההכנסות: חפשו דרכים להגדיל את זרם המזומנים שלכם. העלאה במשכורת, עבודה נוספת, הקמת עסק צדדי, השקעה שמייצרת תשואה שוטפת.
• השקיעו בחכמה: למדו על אפשרויות השקעה שונות (שוק ההון, נדל"ן, עסקים) ובנו תיק השקעות מגוון שמתאים לפרופיל הסיכון שלכם ולמטרות שלכם. זמן בשוק עדיף על תזמון השוק. התחילו מוקדם ככל האפשר!
• צמצמו חובות יקרים: התמקדו בסילוק חובות עם ריבית גבוהה (כרטיסי אשראי, הלוואות פרטיות יקרות) לפני שאתם מתפנים להשקעות אחרות. אין השקעה טובה יותר מלהיפטר מחוב שעולה לכם 10% ריבית בשנה ויותר.
• נצלו הטבות מס: בדקו את כל האפשרויות לחיסכון פנסיוני והשקעות שמציעות הטבות מס (קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, השקעות בנדל"ן עם מינוף).
• התייעצו עם אנשי מקצוע: יועץ פיננסי טוב או מתכנן פרישה יכול לעזור לכם לבנות תוכנית מותאמת אישית. לפעמים שווה לשלם על ייעוץ כדי לחסוך או להרוויח הרבה יותר בעתיד.

זכרו: מסע אל הגדלת ההון העצמי הוא מרתון, לא ספרינט.

השינויים הגדולים קורים לרוב לאורך שנים של התנהלות פיננסית מודעת ועקבית.

 

שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו (והתשובות שלנו)

Q: האם זה אבוד לי אם אני בגיל X וההון העצמי שלי נמוך מהממוצע?

A: ממש לא! הממוצע הוא רק מספר. מה שחשוב זה מאיפה אתם מתחילים *עכשיו* ומה אתם עושים *מכאן ואילך*. התחלה מודעת בגיל 40 או 50 עדיפה פי אלף על חוסר מודעות בגיל 20. תמיד אפשר לשנות כיוון.

Q: כמה מההון העצמי שלי צריך להיות נזיל?

A: זה תלוי בצרכים שלכם. לרוב, מומלץ שיהיה לכם "כרית ביטחון" של לפחות 3-6 חודשי הוצאות מחיה בחשבון נזיל (עובר ושב, פיקדון קצר). מעבר לזה, כדאי לשקול השקעה לטווח ארוך יותר כדי להשיג תשואות גבוהות יותר מהאינפלציה.

Q: האם שווי הדירה שלי באמת נחשב להון עצמי אם אני לא מתכוון למכור אותה?

A: כן, בהחלט! הון עצמי מודד את שווי הנכסים שלכם, גם אם הם לא "כסף מזומן". אמנם קשה לממש דירה במהירות, אבל היא בהחלט מרכיב משמעותי בעושר שלכם. חשוב רק לזכור שההון הזה לא נזיל בקלות.

Q: האם הון עצמי גבוה מבטיח פרישה נוחה?

A: הון עצמי גבוה הוא בהחלט בסיס טוב לפרישה, אבל הוא לא המדד היחיד. חשוב גם לבדוק את גובה הקצבה הפנסיונית הצפויה, האם יש לכם מקורות הכנסה נוספים לפרישה, ומה צפויות להיות ההוצאות שלכם. תכנון פרישה לוקח בחשבון את כל המרכיבים הללו.

Q: האם יש הבדל בהון העצמי בין גברים לנשים בישראל?

A: לצערי, כן. סקרים מראים שלרוב יש פער בהון העצמי הממוצע בין גברים לנשים, לרוב לטובת גברים. זה נובע משילוב של פערים בשכר לאורך הקריירה, שוני במסלולי קריירה (הפסקות לצורך גידול ילדים למשל), וגם לפעמים שוני בהרגלי חיסכון והשקעה. המודעות לפער הזה חשובה כדי לפעול לצמצומו.

Q: האם ירושה נחשבת להון עצמי?

A: ברגע שקיבלתם את הירושה והיא עברה לבעלותכם (כסף, נדל"ן, השקעות), היא בהחלט הופכת להיות חלק מההון העצמי שלכם. ירושות יכולות להשפיע דרמטית על נתוני ההון העצמי, במיוחד בגילאים צעירים יחסית.

Q: האם כדאי למכור נכסים כדי להגדיל את ההון העצמי "הנזיל"?

A: מכירת נכס (כמו דירה) כדי להגדיל את הנזילות היא החלטה משמעותית עם השלכות רבות. זה יכול להגדיל את הכסף הזמין בחשבון, אבל זה גם משנה את מבנה ההון שלכם, עשוי לייצר אירוע מס, ויכול לשלול מכם נכס מניב או מקור למגורים. זו החלטה שדורשת ייעוץ פיננסי ותכנון מעמיק.

 

כמה מילים לסיום (ולא, זו לא רק סיסמה…)

המספר של ההון העצמי שלכם בגיל מסוים הוא כמו תמונת מצב רגעית.

הוא מספר שיכול לתת אינדיקציה כללית, אבל הוא לא מגדיר אתכם ולא קובע את העתיד הפיננסי שלכם.

המסע הפיננסי הוא אישי, הוא מורכב, והוא מושפע מהמון גורמים שחלקם בשליטתכם וחלקם פחות.

במקום להתמקד בהשוואות לממוצע (שכפי שראינו, יכול להיות מטעה), התמקדו במה שאתם יכולים לעשות.

התמקדו בללמוד יותר.

התמקדו בתכנון.

התמקדו בחיסכון עקבי.

התמקדו בהשקעה לאורך זמן.

התמקדו בהקטנת חובות.

התמקדו בהגדלת ההכנסות שלכם.

כל צעד קטן שאתם עושים היום, לא משנה בן כמה אתם, משפיע על ההון העצמי שלכם מחר.

ואת הכיוון הזה, אתם לגמרי יכולים לשלוט עליו.

אז במקום להתבאס (אם המספר לא מצא חן בעיניכם) או להיות שאננים (אם הוא כן מצא חן בעיניכם), קחו את המידע הזה כנקודת מוצא לפעולה.

כי בסוף, ההון העצמי האמיתי שלכם נמצא לא רק בחשבון הבנק או בתיק ההשקעות.

הוא נמצא בידע שלכם, בהרגלים שלכם, וביכולת שלכם לקבל החלטות פיננסיות נכונות עבורכם, בכל שלב בחיים.

תתחילו לעבוד על זה.

זה שווה את זה.