כמה כסף מזומן מותר להכניס לאירופה בלי להסתכן בקנסות?

אז יופי, החופשה באירופה כבר כאן? אולי נסיעת עסקים חשובה? בין כל התכנונים, הזמנת טיסות ומלונות, ואריזת המזוודות (האם לקחת עוד זוג גרביים? זו שאלת מיליון הדולר בכל פעם מחדש), יש פרט קטן שיכול להיות קריטי. מדובר בכסף. כן כן, המזומן הישן והטוב, זה שמרגיש כל כך מוחשי ביד, שנותן תחושה של שליטה וזמינות מיידית. אבל כמה ממנו מותר לכם לקחת איתכם כשאתם חוצים את גבולות היבשת הישנה? זו שאלה שרבים שואלים, ורבים עוד יותר לא יודעים את התשובה המלאה. ואתם יודעים מה? זה בדיוק המקום לחשוף את כל מה שצריך לדעת, כדי שהחופשה או הנסיעה שלכם יעברו חלק, נטולות דרמות מיותרות בשדה התעופה. אז בואו נצלול פנימה.

הסכום שיכול לשנות את התוכניות שלכם ברגע

בואו נשים את הדברים על השולחן, ישר ולעניין. האיחוד האירופי קבע סכום סף אחיד. סכום שבלעדיו, אתם יכולים להיכנס ולצאת בכיף שלכם, מבלי להצהיר. אבל מעליו? הסיפור משתנה לחלוטין. המספר הזה הוא עגול ויפה: 10,000 יורו. או השווי המקביל לו במטבעות אחרים. זה יכול להיות דולרים אמריקאים, שקלים, ליש"ט, או כל מטבע אחר בעולם. החישוב מתבצע לפי שער החליפין הרשמי ביום הכניסה או היציאה. פשוט, נכון? לא ממש.

כי העניין הוא לא רק הסכום עצמו. העניין הוא מה קורה כשהוא עובר את הרף. זה לא אסור לקחת יותר מ-10,000 יורו. ממש לא. מותר לכם בהחלט. אבל… ויש כאן אבל גדול, מודגש, וחשוב מאוד. אתם חייבים, פשוט חייבים, להצהיר עליו. הרשויות רוצות לדעת. לא כי הן רוצות לקחת לכם את הכסף (לרוב!), אלא כי הן נלחמות בתופעות שפחות נעימות: הלבנת הון, מימון טרור, ופעילויות פליליות אחרות. הכסף המזומן הוא אנונימי, קשה לעקוב אחריו, ולכן הוא אהוב על כל מי שרוצה להסתיר את עקבותיו.

וההצהרה הזו? היא לא סתם המלצה ידידותית. זו חובה חוקית. הפרה שלה עלולה לגרור קנסות כבדים. לפעמים גם החרמת חלק מהכסף או אפילו כולו. וחבל, נכון? במיוחד כשהייתם כל כך קרובים להתחיל חופשה מדהימה או לסגור עסקה ענקית.

לא רק שטרות: מה נחשב ל"מזומן" בעיני הרשויות?

טעות נפוצה היא לחשוב ש"מזומן" זה רק שטרות ומטבעות שמצלצלים בכיס. אז זהו, שלא. הרשויות באירופה מסתכלות על התמונה הרחבה יותר. הרבה יותר רחבה. הגדרת "מזומן" לצורך הצהרה כוללת גם:

• מטבעות ושטרות: יורו, דולר, שקל, לירה, וכל מטבע אחר.
• מסמכים סחירים למוכ"ז: זה שם קצת מפוצץ, אבל בעצם מדובר בצ'קים למוכ"ז, שטרי חליפין למוכ"ז, שטרי חוב למוכ"ז. כל מסמך שאפשר להעביר מיד ליד ומי שמחזיק בו יכול לפדות אותו.
• כרטיסים פרה-פייד (Pre-paid cards): כרטיסים נטענים, כאלה שאתם טוענים בכסף לפני הנסיעה. סכום הטעינה עליהם נחשב לחלק מה"מזומן" שאתם נושאים. שימו לב לנקודה הזו, כי היא חדשה יחסית ורבים מפספסים אותה.
• סחורות יקרות ערך בעלות נזילות גבוהה: זה כבר נהיה מעניין. הכוונה היא בעיקר למתכות יקרות כמו זהב. אבל לא כל זהב שאתם עונדים על הצוואר. הכוונה היא לזהב בצורת מטילים (ברים) או מטבעות זהב בעלי דרגת טוהר גבוהה (למשל, מטבעות השקעה מסוימים). תכשיטים בדרך כלל לא נכללים בהגדרה הזו, אלא אם כן מדובר בכמויות מסחריות או שברור שהם מיועדים להמרה קלה למזומן.

אז בפעם הבאה שאתם אורזים, זכרו: זה לא רק הכסף בארנק. זה גם הכרטיס הנטען שקניתם ליתר ביטחון, ואולי מטבע זהב עתיק שאתם לוקחים כדי להראות לחברים. הכל נספר.

למה זה חשוב לי בתור מישהו מישראל שנוסע לאירופה? 3 סיבות קלאסיות

אתם בטח חושבים לעצמכם, "טוב, 10,000 יורו זה המון כסף! רוב האנשים לא נוסעים עם סכומים כאלה במזומן." וזה נכון. רוב התיירים הממוצעים לא נושאים עליהם סכומים כאלה. אבל זוכרים שהמאמר הזה מיועד למגזין משאבי אנוש? ובכן, יש סיבות שבגללן אנשים שקשורים לעולם העסקים, או אפילו סתם אזרחים שמתכננים מהלכים פיננסיים, דווקא כן מוצאים את עצמם עם סכומים שמתקרבים או עוברים את הרף הזה.

1. נסיעות עסקים ומימון פעילות: יש עסקים שעדיין מתבססים על עסקאות במזומן, במיוחד בשלבים ראשונים או בתחומים מסוימים. ייתכן שאתם נוסעים כדי לרכוש ציוד ספציפי, לשלם לספקים קטנים שלא מקבלים אשראי בקלות, או אפילו לממן כנס או אירוע במקום. סכומים גדולים יכולים להצטבר מהר מאוד.
2. רכישת נכסים או השקעות: אם אתם שוקלים לרכוש דירה להשקעה, רכב אספנות, יצירת אמנות, או אפילו רק להפקיד סכום גדול בחשבון בנק חדש באירופה (אם זה עדיין אפשרי בקלות), ייתכן שתצטרכו להעביר כסף. למרות שהעברות בנקאיות הן הדרך הנפוחה והבטוחה יותר, יש סיטואציות (למשל, צורך בנזילות מיידית או סיבות אחרות) שבהן אנשים שוקלים העברת מזומן פיזית.
3. עזרה לבני משפחה או קרובים: לעיתים, אנשים נושאים סכומים גדולים כדי לעזור לבני משפחה שגרים או לומדים באירופה, או כדי לממן טיפולים רפואיים וכו'. גם כאן, הסכום יכול לעבור את הרף מבלי שזה יהיה קשור לפעילות עסקית "קלאסית".

בקיצור, זה לא רק ל"גדולים". זה יכול לקרות לכל אחד שצריך לטפל בכסף מעבר לצרכים יומיומיים. ולכן, הכרת הכללים האלה היא סופר קריטית. היא מונעת הפתעות לא נעימות, עיכובים בשדה התעופה, ואובדן כסף מיותר. זה כמו ביטוח קטן ושווה במיוחד לראש שקט.

האם הכללים זהים בכל מדינות אירופה? קצת ניואנסים קטנים

כפי שצוין, האיחוד האירופי קבע תקנה מחייבת לכל המדינות החברות בו בנוגע להכנסת והוצאת מזומן משטח האיחוד. כלומר, כשאתם נוחתים בגרמניה מניו יורק, או ממריאים מצרפת לישראל, הכלל של ה-10,000 יורו חל. זהו הכלל "החיצוני".

אבל מה קורה כשאתם נוסעים בין מדינות בתוך האיחוד (למשל, מגרמניה לצרפת)? כאן הכללים פחות אחידים. בדרך כלל, אין חובת הצהרה אוטומטית כשעוברים בין מדינות האיחוד או בתוך אזור שנגן. אבל, זה לא אומר שאין בדיקות. רשויות המכס או המשטרה המקומיות עדיין יכולות לבצע בדיקות אקראיות, בין אם זה בכבישים, ברכבות, או אפילו בטיסות קצרות. ואם תתבקשו להסביר מהיכן הכסף שאתם נושאים, תצטרכו לספק הסבר סביר ולעיתים גם ראיות (קבלות ממשיכת מזומנים גדולה מהבנק, מסמכי מכירת נכס וכו').

בנוסף, חלק ממדינות האיחוד קבעו חובות הצהרה או כללים ספציפיים לתנועה פנימית של סכומים גדולים בתוך המדינה עצמה. לכן, אם אתם מתכוונים להישאר במדינה מסוימת עם סכום גדול במזומן, שווה לבדוק את הכללים המקומיים של אותה מדינה. זהירות מעולם לא הזיקה.

Q&A פיננסי קצרצר: שאלות נפוצות ותשובות מעניינות

בואו נעצור לרגע ונפתור כמה שאלות בוערות שבוודאי עולות לכם בראש. כי למה להשאיר דברים באוויר כשאפשר לקבל תשובה קלילה ומדויקת?

ש: מה קורה אם אני נוסע עם עוד מישהו, למשל בן/בת הזוג? האם הסכום של 10,000 יורו הוא לאדם או למשפחה?
ת: הכלל הוא לאדם. כל אדם בוגר שנושא איתו סכום מעל 10,000 יורו (או שווה ערך) חייב להצהיר עליו בנפרד. אם אתם נוסעים יחד עם בן/בת זוג ושכל אחד נושא 7,000 יורו, אז יחד יש לכם 14,000 יורו, אבל בנפרד כל אחד מתחת לרף, ולכן כנראה שלא תצטרכו להצהיר (אלא אם יש כללים מקומיים אחרים). כמובן, הכלל הוא שלכל אחד יש באמת נגישות ושליטה על הכסף שהוא נושא.

ש: איפה מצהירים על הכסף? האם זה מסובך?
ת: ההצהרה מתבצעת במעבר הגבול, בדרך כלל באמצעות מילוי טופס ייעודי ביחידות המכס בשדה התעופה, נמל ימי, או מעבר יבשתי. הטופס לא מסובך במיוחד, הוא מבקש פרטים אישיים, פרטי הנסיעה, הסכום שאתם נושאים, וחשוב לא פחות – את מקור הכסף והשימוש המיועד בו. תמיד מומלץ לגשת יזום ולשאול היכן להצהיר ולא לחכות שישאלו אתכם.

ש: האם הצהרה על סכום גדול אומרת שאני אשלם מס?
ת: לא! ההצהרה על הכסף המזומן אינה קשורה לתשלום מס כלשהו. היא קשורה אך ורק לשקיפות ופיקוח על תנועת הון. הצהרה היא פשוט דיווח. זה לא שהמכס לוקח לכם אחוזים מהסכום. הוא רק רושם שלקחתם אותו איתכם.

ש: מה קורה אם שוכחים להצהיר או "מפספסים"?
ת: זו הנקודה הכואבת. אי הצהרה (או הצהרה כוזבת) היא עבירה. הסנקציות משתנות בין מדינות, אך יכולות לכלול קנסות משמעותיים (לעיתים אחוז מסוים מסכום הכסף, או סכום קבוע גבוה) ועד החרמת כל הסכום או חלקו. הרשויות מתייחסות לזה בחומרה כי זה פוגע במאמצים למנוע פשיעה. לא כדאי לשחק עם זה.

ש: האם הכסף חייב להיות ביורו?
ת: לא, הכלל חל על כל מטבע שאתם נושאים. הסכום המירבי של 10,000 יורו משמש כסכום התייחסות. אם אתם נושאים דולרים, שקלים או כל מטבע אחר, הסכום יומר ליורו לפי שער החליפין הרשמי ביום הבדיקה כדי לראות אם עברתם את הרף.

ש: אני טס דרך מדינה באירופה ליעד מחוץ לאירופה, עם עצירת ביניים קצרה. האם אני צריך להצהיר?
ת: אם אתם רק עוברים טרנזיט (כלומר, לא נכנסים בפועל לשטח המדינה מבחינת ביקורת גבולות), לרוב אין צורך להצהיר. אבל אם אתם נכנסים לתוך המדינה (למשל, עוברים ביקורת דרכונים כדי להחליף טרמינל או כי העצירה ארוכה), אז אתם טכנית נכנסים לשטח האיחוד ותקנות המזומן חלות עליכם.

מה כדאי לעשות בפועל? טיפים פרקטיים ומרעננים

אחרי שהבנו את הכללים היבשים (פחות או יותר), בואו נדבר תכלס. מה עושים כשאתם מתכננים נסיעה עם סכום שמתקרב או עובר את ה-10,000 יורו? הנה כמה טיפים פשוטים שיעשו לכם חיים קלים וישמרו על הכסף שלכם ועל ראשכם שקט:

• ספרו! לפני שאתם יוצאים מהבית, ספרו בדיוק כמה כסף מזומן אתם נושאים. אל תשכחו את כל המטבעות השונים ואת מה שהוגדר כ"מזומן" (כרטיסים נטענים, זהב השקעה וכו').
• דעו את השער. אם אתם נושאים מטבעות שונים, בדקו את שער החליפין העדכני שלהם מול היורו כדי לדעת את הסכום הכולל ביורו.
• עברו את הרף? תצהירו. עברתם את ה-10,000 יורו? מעולה! גשו ליחידת המכס מיד עם ההגעה או לפני היציאה (תלוי לאן ומאיפה אתם נוסעים) ומלאו את הטופס. זה לוקח כמה דקות וזה שווה כל רגע. אל תנסו להתחמק או לקוות שיפספסו אתכם. הסיכון פשוט לא שווה את זה.
• היו מוכנים להסביר. כשאתם מצהירים, סביר שתתבקשו להסביר מה מקור הכסף (חסכונות, מכירת נכס, הלוואה, כסף לעסק) ולמה הוא מיועד. תהיו מוכנים עם תשובה כנה וברורה. אם יש לכם מסמכים תומכים (למשל, אישור מהבנק על משיכה גדולה), שמרו אותם איתכם.
• אלטרנטיבות תשלום. שקלו להשתמש באמצעי תשלום אחרים להעברת כספים גדולים, כמו העברות בנקאיות, שירותי העברת כספים בינלאומיים, או אפילו כרטיסי אשראי (לרכישות גדולות) ככל הניתן. הם בדרך כלל בטוחים יותר למניעת אובדן או גניבה, וגם פחות מעוררים שאלות במעבר הגבול (כי הכסף לא פיזי אצלכם).
• בדקו כללים מקומיים. אם אתם מטיילים בתוך אירופה עם סכום גדול, חפשו מידע ספציפי על המדינה בה אתם נמצאים או אליה אתם נוסעים. לרוב המדינות יש אתרים רשמיים של שירותי המכס או משרד האוצר עם מידע רלוונטי.

זכרו, המטרה של הכללים האלה היא לא להקשות עליכם. היא לשמור על המערכת הפיננסית נקייה יותר. כשאתם משתפים פעולה ומצהירים, אתם פשוט עושים את מה שמצופה מכם כאזרחים או נוסעים הגונים. ובתמורה, אתם זוכים לשקט נפשי עצום.

אז מה בסוף? סיכום קצר וחשוב

לסיום, בואו נסכם את התורה על רגל אחת (או שתיים, כי בכל זאת, אירופה!). כשאתם נכנסים לאיחוד האירופי או יוצאים ממנו, אם אתם נושאים איתכם מזומן (בכל הצורות שפירטנו, כולל כרטיסים נטענים וזהב השקעה) בשווי כולל של 10,000 יורו או יותר לאדם – חובה להצהיר עליו לרשויות המכס.

ההצהרה פשוטה, לא כרוכה בתשלום מס, ובעיקר – מונעת מכם צרות גדולות ומיותרות. קנסות, עיכובים, או אפילו החרמת הכסף הם לא משהו שאתם רוצים לחוות כשאתם בנסיעה. בתוך אירופה, הכללים פחות מחמירים בדרך כלל, אבל עדיין ייתכנו בדיקות אקראיות, וכדאי לדעת את הכללים המקומיים במדינה בה אתם שוהים אם אתם נושאים סכום גדול.

אז בפעם הבאה שאתם אורזים את המזוודה, זכרו את המספר 10,000. הוא לא קדוש, אבל הוא חשוב. דעו מה אתם נושאים, היו מוכנים להצהיר אם צריך, ופשוט תיהנו מהנסיעה שלכם. אירופה מדהימה ומציעה המון, וחבל לפספס את כל הטוב הזה בגלל פרט פיננסי קטן שקל כל כך לטפל בו. נסיעה טובה ובטוחה!