נראה שאחד החוקים שכל ילד מתבגר מכיר כבר מילדותו הוא חוק לשון הרע. אם כל אדם יכול לפי רצונו לומר את אשר על ליבו בפלטפורמות החברתיות, הרי שאנו נמצאים בבעיה. מכיוון שכל יום ניתן לראות הגשת תביעות לבתי המשפט בנושאים אלו, החוק שגור במוחנו. במאמר זה נלמד עליו מזווית משפטית.
לשון הרע – הוצאת דיבה
עליית המדרגה בכתיבה או הוצאה בעל פה של לשון הרע, התרחשה בעיקר בשנים האחרונות עם הרשת המקוונת שהביאה עימה פלטפורמות המאפשרות זאת. הרשתות החברתיות פוגעות באנשים רבים ולא כולם מכירים את החוקים בעניין.
אם אדם או גוף מסוים מעוניין לתבוע על נזק מלשון הרע והוצאת דיבה, עליו להביא הוכחות לכך אך מעבר לזה, חייב שיהיו בהם אלמנטים ברורים, כלומר; כדי לפנות אל עורך דין לשון הרע להוכיח לשון הרע לכאורה, על התובע להראות שלושה דברים:
- הצהרה כוזבת המתיימרת להיות עובדתית;
- פרסום הצהרה או הודעה שקרית לצד שלישי;
- נזקים או נזק כלשהו שנגרמו לאדם או לגוף נשוא ההצהרה.
כל מדינה והחוק שלה
מדינות שונות נבדלות זו מזו בהבחנת הגדרת הטענה על הוצאת דיבה והשמצה ולהם חוקים מיוחדים. מכיוון שכך, בתי משפט במדינות שונות יפרשו את חוקי לשון הרע באופן שונה, ותקנות לשון הרע ישתנו מעט ממדינה למדינה.
מכיוון שבתי המשפט מכירים בזכותו של התובע גם לבקש פיצויים, בתי משפט רבים מסרבים לדחות את התיק בגין אי מתן טענה, כל עוד הטיעונים עומדים ב"סטנדרט המינימלי הנחוץ בכדי להתנגד לדחיית התלונה". כן, יש גם מדינות שכך זה אצלם.
את מי ניתן לתבוע בגין לשון הרע?
כל אדם, חברה או גוף משפטי אחר העוסק בפרסום החומר המשמיץ, ניתן לתבוע את אותו גוף בהוצאת דיבה או לשון הרע. זה כולל את הכותב, העורך או כל חברת הפרסום כחברה. לפעמים ניתן לתבוע גם מפיצים של חומר משמיץ, כולל בעלי אתרים וספקי אינטרנט.
כמובן שיש לראות כל הליך וכל מקרה לגופו – האם הוא באמת שווה את ההוצאות ואת הוצאות עורך הדין הוצאת דיבה.