ציסטות בשחלה הן תופעה נפוצה יחסית. הבדיקה המתאימה לגילוי ציסטות אלה, וכמו כן לקביעת סוג הציסטה, היא אולטרסאונד שחלות. בדיקה זו, שנקראת לפעמים גם בדיקת אולטרסאונד וגינלי, סוקרת למעשה גם את שאר איברי האגן – הרחם, צוואר הרחם והחצוצרות. בכתבה זו תמצאו מידע רלוונטי אודות הבדיקה החשובה.
איך מתבצעת הבדיקה?
בדיקת אולטרסאונד מבוססת על גלי קול, ומתבצעת באמצעות מתמר על האזור הרלוונטי בגוף. US שחלות מתבצעת באמצעות החדרת המתמר אל הנרתיק, בעומק כ-5-6 ס"מ, על-מנת לעבור על אזור האגן שבו כאמור הרחם, צוואר החם, החצוצרות והשחלות.
המתמר משגר גלי קול אל האיברים שרוצים לבחון את מצבם וגם קולט את הגלים שמוחזרים מהגוף. מחשב ייעודי מתרגם את גלי הקול המוחזרים לתמונה מדויקת של האיבר. כמו כן כולל אולטרסאונד שחלות גם בדיקה של זרימת הדם ע"י דופלר.
אילו ציסטות ניתן לאתר באמצעות אולטרסאונד שחלות?
ציסטות בשחלות יכולות להיות שפירות אבל עלולות להיות ממאירות. חלוקה נוספת היא לציסטות פשוטות ומורכבות. הציסטות הפשוטות הן בדרך כלל פיזיולוגיות, מופיעות סביב הביוץ ונעלמות מעצמן לאחריו. יש גם ציסטות פשוטות שנשארות בשחלות שנים רבות אבל אין להן משמעות קלינית. כן חשוב לתעד אותן, על-מנת לאפשר מעקב אחרי גודלן, צורתן ותוכנן, וכמו כן חשוב לבחון את כלי הדם שסביב הציסטה.
ציסטות מורכבות הן כאלה שתוכנן כולל מרכיב מוצק. כשמתגלה ציסטה כזו, נדרשת הערכה רחבה יותר, ובפרט יש לבחון האם היא ממאירה. המאפיינים הרלוונטיים הם גודל הציסטה, זרימות הדם בתוכה, מספר המחיצות הקיימות בה ועוד.
בדיקת US שחלות מאתרת את שני הסוגים הנ"ל, ברמת דיוק גבוהה ותוך זמן קצר – בדיקה זו אורכת ברוב המקרים 20-25 דקות.
הכנות לבדיקה
נשים שלא קיימו יחסי מין מתבקשות להגיע לבדיקת אולטרסאונד שחלות עם שלפוחית שתן מלאה שמסייעת להדגים באופן אופטימלי את איברי האגן (כלומר, יש צורך לשתות כ-1.5 ליטר במשך כשעה לפני הבדיקה, וכמובן לא ללכת לשירותים). נשים שכן קיימו יחסי מין עוברות את הבדיקה אחרי שרוקנו את השלפוחית. פרט לכך אין צורך בהיערכות מיוחדת לקראת US שחלות, והחזרה לשגרה אחרי הבדיקה הינה מידית.