כל מי שלמד כלכלה יודע שאחד הדרכים לבדוק האם המדינה מתנהלת נכון מבחינה כלכלית ומעניקה לאזרחיה חופש ותחרות בענפי המשק השונים היא, האם היא מאפשרת יבוא חופשי של מוצרים מחו"ל.
כל מדינה בנויה מבחינה כלכלית מייצור פנימי (אשר גם מיוצא למדינות אחרות) ויבוא מוצרים מחו"ל. מדינה שלא מאפשרת יבוא או מגבילה אותה, אז היא שומרת על הייצור הפנימי אך היא מקשה על הצרכנים מאחר והם לא נחשפים למוצרים זרים וכן היצרנים הפנימיים יודעים שאין לצרכנים שום אפשרות אחרת מלבד צריכה של המוצרים שלהם ועל כן הם יכולים להרשות לעצמם לעלות מחירים. פגיעה קשה בתחרות וברמת החיים.
יבוא מוצרים מחו"ל הוא דבר לא פשוט עבור שום יבואן. ראשית, מדינות רבות, כולל ישראל, מגבילות את היבוא באופנים רבים על מנת שלא לפגוע ביצרנים המקומיים. שנית, בלא מעט ענפים נדרש מס יבוא מאוד גבוה מה שמקשה על היבואנים מלכתחילה וגם מאלץ אותם לקחת לגבות מחירים גבוהים עבור המוצרים שלהם בשביל להרוויח, שלוש, אחת הבעיות הקשות של יבואנים ישראלים היא עמידה בתקן. בישראל כידוע יש את מכון התקנים והוא מחייב שכל מוצר יעמוד בתקן ישראלי, זאת למרות שמוצרים אשר מיובאים עומדים בתקנים אירופאים או אמריקאים, שהם תקנים מחמירים בפני עצמם. הדרישה לעמוד בתקן ישראלי פוגעת בלא מעט יבואנים קטנים.
עם זאת יש לציין שבשנים האחרונות חלה עלייה במספר היבואנים ובכמות היבוא לישראל, יש לכך מספר הסברים, ראשית, החל משנות התשעים יותר מדינות מקיימות יחסי מסחר עם ישראל ולכן גם יותר מדינות החלו לייבא לישראל. שנית, האינטרנט פתח את הדלת ליבוא של מוצרים בקרב יבואנים קטנים, מדובר על יבואנים שמוכרים רהיטים, ביגוד או מוצרים אחרים דרך אתרי מכירות מקומיים. מדובר במוצרים מיובאים. עליהם אפשר להוסיף יבוא אישי, אנשים שמייבאים מוצרים מחו"ל לשימושם האישי. שלוש, אנחנו יכולים לראות שבתחומים שונים, למשל מוצרי אלקטרוניקה (מחשבים, טלוויזיות, סלולר וכדומה) המדינה דווקא מקלה על היבוא בשביל לפתוח את השוק לתחרות גדולה יותר.
לפני סיום חשוב לומר, יבוא מוצרים מחו"ל, כפי שציינו, הוא דבר הכרחי לקיומה של כלכלה מודרנית. לצד יבואנים שעושים זאת בעצמן, ישנן חברות אשר מבצעות את כל תהליך היבוא (משלוח, תקינה, מכס וכדומה) עבור יבואנים אחרים ומשחררים אותם מהלחץ של לעסוק בתהליך זה, כך הם יכולים להתרכז בשיווק ופרסום המוצרים שהם מייבאים לקהל הצרכנים הרחב.