העולם הפיננסי, כמו כל תחום אחר, אינו פועל בחלל ריק. רגולציה – מערכת התקנות, הנהלים והחוקים שמכתיבה המדינה או גופים בינלאומיים – הפכה בשנים האחרונות לגורם מכריע המשפיע באופן ישיר על התנהלות המשקיעים, הבנקים, חברות ההשקעה והבורסות ברחבי העולם. כמי שנמצא מעל 15 שנה בחזית שוק ההון, אני, רועי רוסטמי, חווה ממקור ראשון כיצד משטר רגולטורי משתנה יכול לשנות מקצה לקצה את מפת ההזדמנויות והאיומים בשוק.
הולדתה של רגולציה מחמירה – בעקבות המשבר הפיננסי
כדי להבין את תהפוכות הרגולציה, יש לחזור בזמן לשנות 2008–2009, תקופת המשבר הפיננסי העולמי. קריסת שוק הסאב-פריים בארה"ב, חברת AIG והבנקים הגדולים שעמדו להתמוטט, אילצו ממשלות בכל רחבי העולם להחיל חוקים נוקשים במטרה להגן על ציבור המשקיעים ולשמר את יציבות המערכת הפיננסית.
דוגמא מובהקת לכך היא חוק Dodd-Frank בארה"ב, שיצר מסגרת רחבה יותר לפיקוח על מוסדות פיננסיים ודחף בנקים להחזיק בהון עצמי גבוה יותר. ברמה המקומית בישראל, פיקוח רשות ניירות ערך התהדק, ומסגרות השקעה שונות נדרשות לעמוד בתקני שקיפות ודיווח מחמירים הרבה יותר.
השפעה ישירה על גופי השקעה ומשקיעים פרטיים
המשקיעים של היום, בין אם מדובר בגוף מוסדי או באדם פרטי שמתנהל בפלטפורמה דיגיטלית, מושפעים מן הרגולציה כמעט בכל פעולה: הגבלות על מכשירים פיננסיים, דרישות גילוי נאות, שקיפות בדמי הניהול, ואפילו מגבלות על ההשקעה במטבעות דיגיטליים או במכשירים עם מנוף.
מניסיוני, השפעתה של הרגולציה על משתנים כגון נזילות שוק, נגישות ההשקעה והאפשרות לפיזור סיכונים – הפכה לברורה מאין כמותה. לדוגמה, נכון לשנת 2022, בישראל חלה הגברה ברגולציה על השקעות אלטרנטיביות, השקעות קבוצתיות וקרנות גידור, מה שהוציא שחקנים קטנים רבים מהשוק ופינה מקום לגופים מאורגנים ובעלי הון משמעותי.
טכנולוגיה חדשה – רגולציה חדשה
אחת הדוגמאות הבולטות לכך ש"השוק מקדים את הרגולטור" נוגעת לעולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. במשך שנים, הטכנולוגיה צמחה בקצב מסחרר, בעוד הרגולציה ניסתה לסגור פערים. במדינות שונות כמו ארה"ב, יפן, ואפילו ישראל, המחוקקים עדיין דנים בשאלה האם מטבע דיגיטלי הוא נכס, מוצר או מטבע – והבנקים מתקשים לספק שירותי נאמנות או סליקה.
מניסיוני כמשקיע בקריפטו, ניכר שעיכוב כזה בהגדרת מסגרת חוקית ברורה מעכב את התפתחות התחום. משקיעים מוסדיים עדיין מהססים להיכנס בכובד ראש לעולם הזה, כל עוד הרגולציה לא מספקת ביטחון משפטי.
המגמה הבאה – רגולציה ירוקה והשקעה בת קיימא
במבט קדימה, אני מעריך שהעשור הבא יהיה מאופיין ברגולציה מקיימת – דרישה מהמשקיעים להשקיע בקרוב רק בפרויקטים, קרנות ותאגידים שעומדים בסטנדרטים סביבתיים וחברתיים. מגמת ה-ESG (סביבה, חברה, ממשל תאגידי) צפויה להפוך לחובה רגולטורית הלכה למעשה – בעולם ובישראל.
השקעה ירוקה אינה רק טרנד מוסרי, אלא כללי משחק חדשים שיקבעו אילו סוגי השקעות יהיו זמינות – ובאיזה מחיר. גופים מוסדיים כבר כיום מדווחים על השקעות בת קיימא כחלק מחובתם לציבור, ומדינות רבות מציבות סטנדרטים מחייבים.
כיצד אני מתכונן לתקופה הבאה?
בעבורי, רועי רוסטמי, ההתמודדות עם רגולציה איננה רק מנגנון הגנה – אלא גם מנוף ליתרון. במשך השנים למדתי לנתח לא רק את המידע הגלוי במניות או מדדים, אלא גם את הלך הרוח של המחוקק והציבור. אני בוחן כל מגמה לא רק מבחינת תשואה, אלא גם מבחינת עמידות בפני רגולציה קיימת וזו שעתידה לבוא.
בנדל"ן – אני משקיע באזורים עם חוקים תכנוניים ברורים ומיסים ידועים מראש. בקריפטו – אני שם דגש על פרויקטים שזוכים לשיתופי פעולה עם רגולטורים או גופים מוסדרים. ובתחום האמנות – משקיע באמנים שפועלים בשוק הפועל עפ"י סטנדרטים משפטיים של זכויות יוצרים ושקיפות.
סיכום
השוק הפיננסי של העתיד לא יהיה שוק חופשי חסר גבולות; הוא ישאף לשלב חדשנות פיננסית יחד עם פיקוח ובקרה קפדנית. למי שיודע להתאים את עצמו – זו אינה מגבלות, אלא הזדמנות. ההבדל הגדול בין הצלחה לכישלון עשוי להימצא ביכולת להבין לאן הרוח הרגולטורית נושבת.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.