בואו נודה באמת. הכסף מעניין את כולנו. מאוד. לא סתם אתם כאן, קוראים את השורות האלה. כולנו רוצים להבין איפה אנחנו עומדים כלכלית. בינינו? יש בזה משהו קצת כמו מבחן פתע שפתאום נזכרתם בו. רק שהמבחן הזה בודק את מצב הארנק שלכם ביחס לכל השכנים, החברים, והאנשים שאפילו לא הכרתם עד היום.
אז נכון, זה לא תמיד נעים. לפעמים זה אפילו קצת מביך או מאתגר. אבל רגע לפני שאתם בורחים לקרוא כתבות על איך להכין קפה מושלם בבית (שזה גם חשוב!), תנו לעצמכם צ'אנס. כי להבין איפה אתם נמצאים במפת ההכנסה הישראלית זה קריטי. זה לא רק מספר יבש. זה כלי. כלי שיכול לעזור לכם לתכנן טוב יותר, להבין את האפשרויות שלכם, וכן, גם להפסיק קצת לנחש. או לפחות לנחש עם קצת יותר מידע ביד.
במאמר הזה, נצלול יחד לעומק. נבין מה זה בכלל העשירונים האלה שכולם מדברים עליהם. איך מחשבים אותם (רמז: זה לא טריוויאלי כמו שחושבים). למה זה אמור להזיז לכם משהו. ואיך, לעזאורה, אתם יכולים לדעת איפה אתם נמצאים בתוך הסקאלה הזו. נרים את המסך מעל העולם המסתורי של הנתונים הסטטיסטיים ונאיר עליו באור קצת יותר בהיר, וכן, גם קצת יותר משעשע. אז קחו אוויר. זה הולך להיות מעניין.
מה זה בכלל "עשירון"? בואו נדבר תכלס.
דמיינו שאתם מסדרים את כל משקי הבית בישראל בשורה ארוכה-ארוכה. ממש ארוכה. מי שמכניס הכי פחות בקצה אחד, ומי שמכניס הכי הרבה בקצה השני. עכשיו, חלקו את השורה הענקית הזו לעשרה חלקים שווים בדיוק. כל חלק כזה הוא "עשירון".
אז, העשירון התחתון (העשירון הראשון) מכיל את 10% ממשקי הבית שמכניסים הכי מעט. העשירון העליון (העשירון העשירי) מכיל את 10% שמכניסים הכי הרבה. וכל השאר? הם מפוזרים איפשהו באמצע, בעשירונים 2 עד 9.
פשוט, נכון? תיאורטית כן. בפועל, יש כמה קאטצ'ים קטנים. למשל, האם אנחנו מדברים על הכנסה של אדם יחיד או של משק בית שלם? האם סופרים רק משכורות או גם קצבאות, דמי שכירות, ורווחי הון? רגע, רגע, לא לרוץ. נגיע לכל זה.
למה המספר הזה בכלל צריך לעניין אותך, האזרח המודאג?
כיף לחיות בלה-לנד ולהגיד "העיקר הבריאות והאהבה", וזה נכון, באמת. אבל בעולם המודרני, גם בריאות וגם אהבה לפעמים קשורות קשר הדוק למצב הכלכלי. לדעת איפה אתם נמצאים בסקאלת ההכנסה זה לא רק עניין של סקרנות סטטיסטית. זה כלי לתכנון. זה עוזר להבין טוב יותר את התמונה הגדולה.
למשל, האם אתם זכאים לסיוע מסוים מהמדינה? האם אתם משלמים מסים בשיעור שנחשב ממוצע עבור קבוצת ההכנסה שלכם? האם היעדים הפיננסיים שלכם (דירה? פנסיה טובה? טיול מסביב לעולם?) ריאליים ביחס למצבכם הנוכחי והפוטנציאל שלכם?
להבין את העשירון שלכם זה כמו לקבל מפה. היא לא תמיד תראה לכם את הדרך המושלמת, אבל היא בהחלט תצביע על נקודת המוצא שלכם. וזה, חברים, זה כבר המון.
מאיפה המידע המסתורי הזה בכלל מגיע אלינו? ומי מחשב אותו?
אתם בטח חושבים, "אוקיי, הבנתי מה זה עשירון. אבל מי בכלל יודע איפה אני נמצא? ומאיפה הם מביאים את כל המספרים האלה על כולם?". שאלה מצוינת!
הקוסמים (והבירוקרטים) מאחורי המספרים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
הגוף העיקרי בישראל שאוסף, מנתח ומפרסם את הנתונים על הכנסות ותנאי חיים של משקי הבית הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הם עושים עבודה חשובה, גם אם לפעמים הנתונים נראים קצת יבשים או מורכבים. הלמ"ס עורך סקרים שונים, כמו סקר הוצאות והכנסות, ומשלב נתונים ממקורות מנהליים (למשל, מרשות המסים, הביטוח הלאומי ועוד).
הם לוקחים את כל המידע הזה, מסדרים אותו בצורה מורכבת למדי (שכוללת התאמות לגודל משק הבית, כי ברור שמשק בית של אדם יחיד עם הכנסה מסוימת "שווה" יותר ממשק בית של משפחה עם ילדים והכנסה זהה), ואז מחלקים את האוכלוסייה לעשירונים לפי קריטריונים שונים – בעיקר לפי הכנסה.
הכנסה ברוטו מול הכנסה פנויה – מה באמת קובע את המקום שלכם?
זו נקודה קריטית, והרבה אנשים מתבלבלים בה. כשמדברים על עשירונים בישראל בהקשר של תנאי חיים ואי-שוויון, בדרך כלל מתייחסים ל"הכנסה הכספית הפנויה נטו למשק בית, לנפש סטנדרטית".
רגע, מה זה אומר בכלל? בואו נפשט:
הכנסה כספית ברוטו: זה כל הכסף שנכנס למשק הבית מכל המקורות האפשריים לפני ניכוי מסים ותשלומים לביטוח לאומי/בריאות. זה כולל משכורות, קצבאות (ביטוח לאומי, קצבאות ילדים, אבטלה וכו'), הכנסות משכר דירה, הכנסות מריבית ודיבידנדים (לפעמים נכלל, תלוי בסקר), תמיכות מפנסיה או קרן השתלמות שנפדו ועוד.
הכנסה כספית פנויה נטו: זה הכסף שנותר אחרי שמורידים מהברוטו את כל תשלומי החובה: מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. זה בעצם הכסף שבאמת נשאר לכם בכיס להוציא או לחסוך. זה המספר שבאמת משקף את כוח הקנייה האמיתי שלכם.
לנפש סטנדרטית: זה קאטצ' חשוב לא פחות! הלמ"ס לא משווה פשוט הכנסה של משק בית אחד מול משק בית אחר. הם מתייחסים לגודל והרכב המשפחה. למה? כי ברור ש-20,000 ש"ח בחודש למשק בית של זוג ללא ילדים זה לא אותו דבר כמו 20,000 ש"ח למשק בית של זוג עם שלושה ילדים. אז הם משתמשים ב"סולם שקילות" שהופך את גודל המשפחה ל"מספר נפשות סטנדרטיות". זה מאפשר השוואה יותר הוגנת בין משקי בית בגדלים שונים. אז כשהם מדברים על "הכנסה פנויה לנפש סטנדרטית", הם בעצם לוקחים את ההכנסה הפנויה נטו, מחלקים אותה במספר "הנפשות הסטנדרטיות" במשק הבית, ועם המספר הזה הם ממקמים אתכם בסקאלת העשירונים.
המסקנה? המספר החשוב באמת הוא הכנסה פנויה נטו לנפש סטנדרטית. זה המספר שקובע איפה אתם נמצאים ביחס לשאר האוכלוסייה מבחינת כוח הקנייה שלכם.
אז איך מנסים לנחש (כי לדעת בוודאות זה מסובך) איפה אתם יושבים על הסקאלה?
החדשות הפחות טובות: אין דרך פשוטה להיכנס לאתר ממשלתי ולהקליד תעודת זהות ולקבל "אתה בעשירון X". הנתונים מפורסמים ברמה סטטיסטית ואגרגטיבית, לא ברמה אישית. אבל החדשות הטובות: אפשר לקבל הערכה די טובה.
מספרי הזהב הציבוריים (עם כוכבית ענקית!)
הלמ"ס מפרסם מדי פעם (בדרך כלל אחת לשנה) את "סף העשירון" לכל עשירון. כלומר, מהי ההכנסה המינימלית לנפש סטנדרטית שנדרשת כדי להיכנס לעשירון מסוים. המספרים האלה סופר-שימושיים להערכה!
למשל, אם הלמ"ס פרסם שלפני שנתיים סף הכניסה לעשירון השביעי היה Y ש"ח לנפש סטנדרטית, ואתם יודעים שההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית שלכם גבוהה מ-Y אבל נמוכה מסף הכניסה לעשירון השמיני באותה שנה – יש לכם הערכה טובה איפה הייתם לפני שנתיים. ה"כוכבית הענקית"? המספרים האלה הם תמיד עם פיגור. הלמ"ס צריך לאסוף, לעבד, ולנתח את הנתונים, וזה לוקח זמן. אז הנתונים הכי עדכניים שתמצאו יהיו בדרך כלל מהשנה הקודמת, או אפילו לפני כן.
אז מה עושים? מחפשים את הנתונים הכי עדכניים שפורסמו על ידי הלמ"ס בנושא "הכנסות והוצאות" או "אי-שוויון בהכנסות", מוצאים את טבלת ספי העשירונים לפי הכנסה פנויה נטו לנפש סטנדרטית, מחשבים את המספר הזה אצלכם בבית (הכנסה פנויה נטו מחולקת במספר נפשות סטנדרטיות לפי סולם השקילות של הלמ"ס – שגם אותו תצטרכו למצוא!), ומשווים. זה נותן תמונה מצוינת, גם אם היא לא מהיום בבוקר.
האם מחשבונים אינטרנטיים באמת עובדים? (ובכן…)
יש כל מיני מחשבונים ברשת שמבטיחים לגלות לכם את העשירון שלכם. חלקם מבוססים על הנתונים שפרסמה הלמ"ס (עם הפיגור המובנה), וחלקם… ובכן, מבוססים על ניחושים מושכלים יותר או פחות. הבעיה העיקרית עם המחשבונים האלה היא שהם בדרך כלל לא לוקחים בחשבון את כל המשתנים המורכבים שהלמ"ס כן לוקח (למשל, איך בדיוק הם מחשבים "נפשות סטנדרטיות"? האם הם כוללים את כל סוגי ההכנסה? האם הם מעודכנים לשינויים אחרונים?).
השורה התחתונה: מחשבונים יכולים לתת לכם הערכה גסה ומהירה. אבל בשביל תמונה קצת יותר מדויקת (במסגרת המגבלות של נתונים ציבוריים), עדיף להשקיע את הזמן ולחפש את נתוני הלמ"ס הרשמיים ולבצע את ההשוואה בעצמכם. זה אולי פחות נוח, אבל הרבה יותר אמין.
מעבר למספר בבנק: מה עוד משפיע על המקום שלכם בסקאלה הגדולה?
זה לא רק עניין של כמה מכניסים נטו בסוף החודש. יש המון גורמים שמשפיעים על הפוטנציאל ההכנסתי שלכם, ובהתאם, על העשירון שלכם.
ההשכלה, המקצוע והג'וב – השילוש הקדוש?
לא סוד שהשכלה גבוהה נוטה להיות מתואמת עם פוטנציאל הכנסה גבוה יותר. תארים אקדמיים, השכלה מקצועית ספציפית – כל אלה יכולים לפתוח דלתות למשרות שמניבות שכר גבוה יותר. גם המקצוע עצמו משנה. מנהל בכיר בהייטק בדרך כלל ירוויח יותר ממורה (עם כל הכבוד למורים, שהוא עצום!).
אבל זה לא רק מה למדתם או במה אתם עובדים. זה גם איפה אתם עובדים. חברה גדולה ומצליחה יכולה להציע תנאים ושכר טובים יותר מחברה קטנה בתחילת דרכה. הוותק והניסיון בתחום גם הם משפיעים דרמטית.
לא רק כמה מכניסים, אלא גם עם מי גרים ואיפה
כמו שהזכרנו קודם, גודל והרכב משק הבית קריטיים כשמדברים על עשירונים לפי הכנסה לנפש סטנדרטית. משפחה עם שני מפרנסים תגיע לרוב לעשירון גבוה יותר מאדם יחיד עם אותה הכנסה אישית. משפחה עם הרבה ילדים "תדלל" את ההכנסה לנפש סטנדרטית ותמקם אותה בעשירון נמוך יותר מאשר משפחה קטנה עם אותה הכנסה ברוטו של משק הבית. זה לא אומר שמשפחות גדולות "עניות" יותר באותה הכנסה, זה פשוט אומר שההכנסה "מתפרסת" על יותר "צרכנים" בתוך הבית.
גם המיקום הגיאוגרפי יכול לשחק תפקיד. ישובים מסוימים בישראל מאופיינים באוכלוסייה בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים שונים, מה שיכול להשפיע על ההכנסה הממוצעת ועל הפוטנציאל התעסוקתי באזור.
האם אתם "תקועים" לנצח בעשירון שבו התחלתם? (ספוילר: לא!)
אחת הנקודות החשובות ביותר להבין היא שעשירון זה לא גזרת גורל. המצב הכלכלי הוא דינמי, וקיימת "מוביליות חברתית-כלכלית". אנשים ומשפחות זזים בין עשירונים במהלך חייהם.
סיפורים על מוביליות חברתית-כלכלית (אמיתיים לגמרי!)
סטודנט שהתחיל את חייו הבוגרים בעשירון התחתון (כי, נו, סטודנטים…) יכול בהחלט, עם סיום הלימודים וכניסה לשוק העבודה במקצוע מבוקש, לטפס לעשירונים גבוהים יותר. עובד שמתקדם בסולם הדרגות בחברה, יזם שהעסק שלו מצליח, אדם שרוכש מיומנויות חדשות ומבוקשות – כולם יכולים לשפר את מצבם הכלכלי ולהתקדם מעלה בסקאלת העשירונים.
נכון, יש גם תנועה בכיוון השני (איבוד עבודה, מחלה, ירידה בהכנסות מעסק), והקפיצה מהעשירון התחתון לעשירון העליון היא כמובן קשה ומאתגרת יותר מקפיצה מעשירון 5 לעשירון 6. אבל הנקודה היא שהמפה הכלכלית היא לא תמונה סטטית. היא כל הזמן משתנה, ואתם חלק מהשינוי הזה.
לא מסתכלים למטה, רק קדימה: איך מטפסים בסולם (אם רוצים, כמובן)?
אז איך משפרים את המיקום? יש כמה דרכים עיקריות, וכולן דורשות מאמץ ותכנון:
- השקעה בהשכלה ופיתוח מקצועי: רכישת מיומנויות חדשות, לימודים נוספים, הסמכות – כל אלה יכולים להעלות את הפוטנציאל ההכנסתי.
- ניהול פיננסי נכון: חיסכון, השקעה (גם בסכומים קטנים!), בניית תקציב, והימנעות מחובות יקרים. כסף שיש לכם בצד יכול לעבוד בשבילכם.
- פיתוח קריירה: התקדמות במקום העבודה הנוכחי, חיפוש משרה עם שכר טוב יותר, או אפילו שינוי מסלול קריירה לתחום מבוקש יותר.
- יזמות: פתיחת עסק עצמאי יכולה להיות מסלול מהיר (וגם מסוכן) לשיפור הכנסות, אם הוא מצליח.
המסר הוא אופטימי: יש לכם יכולת להשפיע על המקום שלכם במפה הכלכלית. זה לא קל, זה דורש עבודה והתמדה, אבל זה אפשרי.
דברים שחשבתם שידעתם על עשירונים (ושכנראה לא לגמרי נכונים…)
בואו נעשה קצת סדר בכמה מיתוסים ונתייחס אליהם עם קורטוב של הומור (וציניות, נו מודה).
המיתוסים והמציאות – עם קורטוב של ציניות
מיתוס 1: "אם אני מרוויח יותר מהשכן, אני בטח בעשירון גבוה יותר."
מציאות: אולי. אבל השכן אולי גר לבד ומרוויח 15,000 ש"ח, ואתם זוג עם שלושה ילדים שמרוויחים יחד 25,000 ש"ח. בחישוב לנפש סטנדרטית, יכול להיות שהוא בעשירון גבוה יותר מכם. המספר הכולל ברוטו לא אומר הכל. זוכרים? הכנסה פנויה לנפש סטנדרטית – זה הסיפור האמיתי.
מיתוס 2: "כל מי שבעשירון העליון הוא מיליונר שגר בוילה עם בריכה."
מציאות: ממש לא! העשירון העליון מתחיל בהכנסה שהיא גבוהה משמעותית מהממוצע, אבל היא רחוקה מלהפוך אתכם אוטומטית למיליונרים (במונחי הון, לפחות). אפשר להיות בעשירון העליון עם משכורת "טובה מאוד" בישראל, לא בהכרח "עשירה" במונחים גלובליים. ויכול להיות שאתם גרים בדירת 3 חדרים שכורה בתל אביב ורק ההוצאות גומרות לכם את כל ה"עושר".
מיתוס 3: "קצבאות מהמדינה (ביטוח לאומי, קצבת ילדים וכו') לא נחשבות להכנסה בחישוב עשירונים."
מציאות: אה, כן בהחלט שזה נחשב! הלמ"ס סופר את כל ההכנסות הכספיות, וקצבאות הן חלק משמעותי מההכנסה, במיוחד בעשירונים התחתונים. הן בהחלט משפיעות על המיקום של משק הבית בסקאלה.
מיתוס 4: "להיות בעשירון נמוך זה כי אתם לא עובדים מספיק קשה."
מציאות: נו באמת. המצב הכלכלי מושפע מהמון גורמים שאין לנו עליהם שליטה מלאה: המצב הכלכלי במשק, עלויות המחיה (דיור!!!), מצב בריאותי, גודל משפחה, והזדמנויות שנקרו או לא נקרו בדרככם. עבודה קשה היא חשובה, אבל היא רק חלק מהפאזל.
שאלות ששאלתם את עצמכם (ועכשיו יש תשובות!)
בואו נעבור על כמה שאלות נפוצות שעולות כשאנשים חושבים על עשירונים:
- האם נתוני העשירונים של הלמ"ס הם בזמן אמת?
לא, לרוב הם מתייחסים לשנה קלנדרית מלאה שהסתיימה לפני כמה חודשים (או יותר), כי איסוף ועיבוד הנתונים לוקח זמן. - האם ההכנסה הפנויה כוללת גם מתנות או ירושות?
בדרך כלל, הנתונים הסטנדרטיים של הלמ"ס על הכנסה פנויה מתייחסים להכנסות שוטפות וסדירות ולא לכספים שהתקבלו באופן חד-פעמי (כמו ירושה גדולה). - איך אני מוצא את סף העשירונים העדכני ביותר?
חפשו באתר הלמ"ס פרסומים בנושא "סקר הוצאות והכנסות" או "אי-שוויון בהכנסות". חפשו טבלאות שמפרטות את ההכנסה הכספית הפנויה נטו ממוצעת או חציונית וסף העשירונים, לרוב לפי "נפש סטנדרטית". - האם מיקום גאוגרפי משפיע על העשירון שלי באופן ישיר?
לא באופן ישיר בחישוב של הלמ"ס, אבל באופן עקיף כן. למיקום יש השפעה על עלויות מחיה (בעיקר דיור!), על הזדמנויות תעסוקה ועל רמת השכר הממוצעת בסביבה, וכל אלה משפיעים על ההכנסה הפנויה שלכם. - האם אפשר לעבור יותר מעשירון אחד בשנה?
תיאורטית כן, אם חל שינוי דרמטי בהכנסה שלכם (למשל, קידום משמעותי, התחלת עבודה בשכר גבוה מאוד אחרי לימודים, פתיחת עסק מצליח מאוד). בפועל, קפיצות דרמטיות כאלה פחות שכיחות מאשר תנועה הדרגתית.
אז מה לקחנו מכאן הביתה? המסקנות (האופטימיות!) שלנו
הבנתם מה זה עשירון. הבנתם איך מחשבים אותו (בערך). הבנתם למה זה חשוב. והבנתם איך להעריך איפה אתם נמצאים בתוך כל הבלגן הזה. וכן, הבנתם שזה לא סוף העולם אם אתם לא בעשירון העליון, וגם אם אתם כן, זה לא אומר שלא צריך להמשיך לתכנן ולחשוב קדימה.
הכסף הוא לא הכל בחיים, אבל הוא בהחלט כלי חשוב. להבין את המפה הכלכלית של ישראל, ולדעת איפה אתם נמצאים עליה, זה סוג של העצמה. זה מאפשר לכם לקבל החלטות פיננסיות מושכלות יותר. זה עוזר לכם להגדיר מטרות ריאליות. וזה גם נותן פרספקטיבה – לראות את עצמכם לא בבועה, אלא בתוך התמונה הכלכלית הרחבה של המדינה.
אז בפעם הבאה שאתם נתקלים במושג "עשירון", במקום לגלגל עיניים או להילחץ, אתם כבר יודעים מה זה אומר. אתם יודעים מאיפה המספרים מגיעים, ולמה הם חשובים. ואפילו, עם קצת עבודה, אתם יכולים לקבל הערכה די טובה איפה אתם נמצאים. השתמשו בידע הזה בתבונה. תכננו קדימה. ותמיד תזכרו – המצב הכלכלי הוא דינמי, ואתם יכולים להשפיע עליו. בהצלחה!