צעירים וצעירות שמגיעים לאקדמיה, פוגשים בלא מעט דברים שונים בפעם הראשונה בחייהם, בדרך כלל.
מן הסתם, אחרי שהם כבר שכחו, רובם, כיצד נראו הלימודים בתיכון, הם מגלים פתאום שהלימודים באקדמיה הם קצת שונים.
במקום קורסים שנתיים, ברוב המקרים יש קורסים שמתפרסים על פני סמסטר אחד, במקום מבחנים במהלך הסמסטר, יש עבודות ומבחן סופי בסוף הקורס ועוד שורה ארוכה של הבדלים בין הלימודים ביסודי ובתיכון לבין הלימודים באקדמיה. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא הגשת עבודה סמינריונית.
העניין הוא כזה, בדרך כלל בשנה האחרונה של התואר מתבקשים הסטודנטים לבחור סמינר (לעיתים אפילו שניים), אליו הם רוצים להירשם. מדובר על קורס שנמשך לאורך סמינר שלם, מכיל קבוצה מצומצמת של סטודנטים, להבדיל מקורסי מבוא נניח שכוללים כמות מאוד גדולה, ושם יושבים עם המרצה, לומדים חומר מסוים שקשור למאפיינים שונים ומגוונים שנלמדו במהלך התואר, במהלך הסמינריון, יש להציג שאלת מחקר אותה רוצה לחקור ואת הדרך בה מבקשים לעשות את זה. בסיום הסמינריון, יש להגיש את העבודה על פי כל הכללים האקדמיים.
סטודנטים רבים נוטים לפנות לגורמים חיצוניים שיבצעו עבורם את העבודות,
כמו איזיגרייד לדוגמה.
מה ההבדל בין עבודה סמינריונית לעבודה רגילה ומי צריך להגיש אותה בפועל?
נתחיל מהחלק האחרון, כל מי שרוצה לסיים תואר, חייב להגיש את העבודה, אחת כמה וכמה אם רוצים להמשיך אל לימודי תואר שני. כמו מטלות אקדמיות אחרות, לא ניתן להתחמק מזה. כאמור, כפי שציינו קודם לכן, יש מקרים בהם צריך להגיש שתי עבודות ולא אחת.
חשוב להדגיש כאן, שגם בלימודי תואר שני, במקרים רבים, יש צורך להגיש עבודה סמינריונית.
לגבי השאלה מה ההבדל בין עבודה כזו לעבודה אקדמית רגילה, התשובה היא פשוטה, עבודה סמינריונית היא הרבה יותר רצינית, יותר משמעותית, היא חייבת לכלול שאלת מחקר, השערות, וכן יש להשתמש בשיטת מחקר שנלמדה במהלך התואר, בין אם מדובר במחקר כמותי או איכותני. הניקוד, הוא לא רק על עצם העבודה והתוכן, אלא על בניית השאלה, על אופי המחקר ועד כמה הוא הצליח לאשש או להפריך את ההשערות השונות שהצגנו במהלך העבודה.