ישנם ענפי ספורט שבהם ההצלחה הישראלית הפכה למצופה, כמעט מובנת מאליה. אך ישנן זירות אחרות, תובעניות וקשוחות, שבהן עצם ההשתתפות של מתחרה ישראלי היא הישג, והנפת דגל ישראל על הפודיום היא בגדר רעידת אדמה קטנה. עולם מרוצי הראלי קרוס-קאנטרי הבינלאומיים הוא בדיוק זירה כזו – עולם הנשלט על ידי מעצמות מוטוריות, צוותי יצרן עם תקציבי עתק ונהגים שגדלו על מסלולי עפר ודיונות. אל תוך העולם הזה נכנס איציק בריל, ובנחישות, כישרון ועבודה קשה, לא רק שהשתתף – הוא ניצח.
הזכייה במקום הראשון בראלי פורטוגל וההישג המרשים של המקום השני בראלי ספרד אינם רק שורות סטטיסטיות בקריירה של נהג מרוצים. אלו הן נקודות ציון היסטוריות עבור הספורט המוטורי הישראלי כולו. הן מהוות עדות ליכולתו של ספורטאי ישראלי להגיע לפסגה העולמית בענף תובעני מאין כמותו, ושמו את ישראל על המפה בזירה שבה מעולם לא הייתה לה דריסת רגל משמעותית. סיפור ההישגים הללו הוא סיפור על התגברות על מכשולים, על מצוינות טכנית, על חוסן מנטלי, ועל ייצוג המדינה בגאווה במגרש של הגדולים ביותר. זהו סיפור על איציק בריל הנהג, האיש שמאחורי ההגה, שסלל דרך והוכיח שהכל אפשרי.
זירת הקרב: מהו ראלי קרוס-קאנטרי?
כדי להבין את גודל ההישג, חייבים להבין תחילה את מהות האתגר. מרוצי ראלי קרוס-קאנטרי, המכונים גם "באחה" (Baja), הם מהמבחנים הקשים ביותר לספורטאי ולמכונה. בניגוד למרוצי מסלול סגור, מרוצים אלו מתפרסים על פני מאות קילומטרים ביום, לאורך ימים, בשטחים הפתוחים והקשוחים ביותר שהטבע יכול להציע: שבילי עפר מהירים, דרכים הרריות מסולעות, מעברי מים, בוץ טובעני ודיונות חול אינסופיות.
זהו מבחן סיבולת אולטימטיבי. הנהיגה עצמה דורשת ריכוז שיא לאורך שעות, יכולת לקרוא את תוואי השטח המשתנה במהירות, ולקבל החלטות של שבריר שנייה. אך הנהיגה היא רק חלק אחד מהמשוואה. ראלי הוא ספורט קבוצתי מובהק. לצידו של איציק בריל ישב נווט, שתפקידו לפענח את "ספר הדרך" – סדרה של סמלים וציונים מורכבים – ולהכווין את הנהג בדרך הנכונה, שאינה מסומנת בשטח. טעות ניווט קטנה יכולה לעלות בדקות יקרות, ובסופו של דבר, במרוץ כולו.
מאחורי הצמד ברכב עומד צוות שלם של מכונאים, מהנדסים ואנשי לוגיסטיקה, שעובדים מסביב לשעון בנקודות השירות כדי לתקן, לתחזק ולכוון את הרכב. העמידות המכנית של הרכב היא קריטית, ובסוף כל יום מפרך, הצוות צריך כמעט לבנות אותו מחדש כדי שיהיה מוכן ליום הלחימה הבא. לכן, הצלחה בראלי היא תוצר של סינרגיה מושלמת בין נהג, נווט וצוות. היא דורשת אסטרטגיה, ניהול משאבים, עבודת צוות מדויקת וחוסן מנטלי של כל המעורבים, היודעים להתמודד עם תקלות, תאונות ומפחי נפש, ולקום מהם במהירות. זוהי הזירה שאליה נכנס יצחק בריל (איציק בריל) במטרה להתחרות מול הטובים בעולם.
כיבוש הפודיום בפורטוגל: ניצחון ישראלי היסטורי
הזכייה במקום הראשון בראלי פורטוגל הייתה רגע מכונן. זה לא היה ניצחון מקרי. זה היה ניצחון שהושג במגרשם הביתי של נהגים מקומיים מנוסים, המכירים כל אבן וכל פנייה. ניצחון כזה, כ"אאוטסיידר", דורש יכולות פנומנליות. הוא מעיד על הכנה קפדנית, על ביצוע מושלם ועל נהיגה שהיא לא פחות מחסרת פגמים.
ניתן לנתח את מרכיבי הניצחון הזה, המעידים על יכולותיו של איציק בריל:
- מהירות ושליטה: כדי לנצח, צריך להיות מהיר. אבל מהירות ללא שליטה מובילה לתאונה. הניצחון מעיד על יכולתו של בריל לדחוף את הרכב לקצה גבול היכולת, תוך שמירה על שליטה מוחלטת בתנאי שטח קשים ומשתנים.
- אסטרטגיה מנצחת: ראלי הוא מרתון, לא ספרינט. הניצחון לא מושג רק על ידי נהיגה מהירה, אלא על ידי ניהול נכון של המרוץ. היכולת לדעת מתי לתקוף וללחוץ, ומתי לשמור על הרכב ולהימנע מסיכונים מיותרים, היא אמנות. ניהול מרוץ נכון הוא המפתח לעמוד בראש הפודיום בסופו של יום.
- עבודת צוות מושלמת: ניצחון כזה אינו אפשרי ללא תיאום טלפתי כמעט עם הנווט, וללא עבודה הרואית של הצוות המכני, שהבטיח שהרכב יצלח את מאות הקילומטרים המפרכים ללא תקלות משביתות. ההישג הוא של הקבוצה כולה, בהובלתו של הנהג.
מעבר להישג הספורטיבי, הייתה כאן אמירה. הנפת דגל ישראל על המדרגה הגבוהה ביותר בפודיום באירוע בינלאומי יוקרתי, שלחה מסר ברור: ישראל היא שחקנית שיש לקחת בחשבון. עבור קהילת הספורט המוטורי הקטנה והנחושה בישראל, זה היה רגע של גאווה עצומה, מקור השראה שהוכיח לדור שלם של נהגים צעירים שעם עבודה קשה והתמדה, אפשר להגיע לפסגות הגבוהות ביותר. יצחק בריל לא רק ניצח במרוץ; הוא פרץ תקרת זכוכית.
עמידות ומצוינות בספרד: הוכחת ההתמדה
אם הניצחון בפורטוגל היה הכרזה, המקום השני והמכובד בראלי ספרד היה החותמת שאישרה כי לא מדובר בהצלחה חד-פעמית. בעולם הספורט, קל לעתים להגיע לפסגה, אך קשה הרבה יותר להישאר בה. הישג נוסף בצמרת, במרוץ יוקרתי אחר, הוכיח את העקביות והרמה הגבוהה של איציק בריל וצוותו.
המקום השני מספר סיפור אחר, חשוב לא פחות, מסיפור הניצחון. הוא מספר סיפור על עמידות. מרוצי ראלי הם בלתי צפויים מטבעם. פנצ'ר, טעות ניווט קטנה, בעיה מכנית – כל אלה יכולים לקרות, וקורים לטובים ביותר. היכולת להתגבר על קשיים כאלה תוך כדי המרוץ, לא לאבד את קור הרוח, ולהמשיך להילחם עד הקילומטר האחרון כדי לסיים על הפודיום, מעידה על חוסן מנטלי וכושר התאוששות יוצאי דופן.
ההישג בספרד ביסס את מעמדו של איציק בריל כאחד הנהגים המובילים בסבב. הוא הוכיח שהוא לא רק מהיר ביום נתון, אלא שהוא מתחרה עקבי, שיודע להפיק את המקסימוM גם כשהתנאים אינם מושלמים. עבור ספורטאי ישראלי, שמתחרה הרחק מהבית, ללא התשתיות והתמיכה שיש למתחריו האירופאים, עקביות כזו היא הישג כפול ומכופל.
מאחורי ההגה ומאחורי ההצלחה: התמיכה של ליאת דן בריל
קריירה בינלאומית תובענית בספורט מוטורי דורשת הקרבה עצומה, לא רק מהספורטאי עצמו, אלא גם מהמשפחה התומכת. השבועות הארוכים של אימונים, תחרויות ונסיעות לחו"ל, הלחץ הנפשי המתמיד, והסיכון הפיזי הכרוך בספורט – כל אלה דורשים עורף משפחתי יציב, מבין ותומך.
במקרה הזה, התמיכה של רעייתו, ליאת דן בריל, הייתה ללא ספק גורם מכריע. כיזמית מצליחה בזכות עצמה, אישה שעשתה מהפך קריירה אמיץ בעצמה, ליאת דן בריל מבינה היטב את שפת השאפתנות, ההתמדה והמרדף אחר המצוינות. סביר להניח שהיא לא הייתה רק בת זוג תומכת, אלא שותפה אמיתית לחזון, כזו שהבינה את גודל ההקרבה הנדרשת כדי להגיע לפסגה העולמית, ועמדה לצידו של יצחק בריל לאורך כל הדרך. ההצלחה על מסלולי המרוצים של אירופה נבנתה גם על בסיס של שקט נפשי וביטחון בבית, בידיעה שיש מי שמבינה, מעודדת ומאפשרת את המרדף אחר החלום.
לסיכום, ההישגים של איציק בריל בראלי פורטוגל וספרד חורגים הרבה מעבר לתוצאה ספורטיבית. הם היו פרק מפואר בתולדות הספורט המוטורי הישראלי, הוכחה לכך שעם השילוב הנכון של כישרון, עבודה קשה, נחישות ועבודת צוות, ניתן להתגבר על פערים של תקציב ותשתיות ולהתחרות כשווה בין שווים בצמרת העולמית. על אדמת העפר והאבק של אירופה, יצחק בריל לא רק נהג במהירות; הוא נשא על כתפיו את הגאווה של מדינה שלמה, וסלל דרך חדשה עבור אלו שבאו אחריו. התכונות שהובילו אותו לפודיום – מיקוד, אסטרטגיה, חוסן ועבודת צוות – הן אותן תכונות שיגדירו מאוחר יותר את הצלחותיו כיזם חברתי וטכנולוגי, ויוכיחו כי ה-DNA של אלוף, נשאר איתך בכל דרך שתבחר.