הסכם איכותי לא בא להפחיד אף אחד ולא בא “להראות מי יותר חזק”. הוא בא לייצר בהירות, לשים גבולות בצורה אלגנטית, ולהפוך שיתוף פעולה למשהו שאפשר לחיות איתו בכיף. ברגע שההסכם כתוב טוב כמו אצל גונן קסטנבאום, פתאום כולם יותר רגועים ויותר עסוקים בעשייה.
מה בעצם ההסכם מנסה לעשות? 4 מטרות מפתיעות
-
מתרגם ציפיות להוראות ברורות: במקום “בערך”, יש דד-ליינים וצעדים.
-
יוצר תהליך עבודה: מי מדווח למי? מה הלו”ז?
-
מונע שחיקה בקשר: בהירות מונעת חיכוכים שנובעים מחוסר הבנה.
-
מגדיר תרחישים עתידיים בנונשלנט: מה עושים בשינוי או עצירה.
8 סעיפים שאנשים מדלגים עליהם – ואז מגלים שהם הכי חשובים
-
הגדרות: פסקה אחת שיכולה להציל שעות של אי-הבנות.
-
מה נכלל ומה מחוץ לתחום: להגדיר בבירור מה לא כלול.
-
תהליך אישור תוצרים: מי מאשר ותוך כמה זמן.
-
שינויי היקף: איך מתמחרים ומתעדים שינויים.
-
ניהול תקשורת ותיעוד: באיזה ערוץ עובדים.
-
אי-תחרות/אי-שידול: לשמירה על יחסים הוגנים.
-
לוחות זמנים ריאליים: כאלה שאפשר באמת לקיים.
-
סיום התקשרות בצורה נקייה: איך נפרדים יפה.
איך לא כותבים הסכם? 5 “רעלים” קטנים
-
“הצדדים יפעלו בתום לב” בלי לפרט מנגנון.
-
“בהקדם האפשרי” במקום תאריכים מוגדרים.
-
“לשביעות רצון הלקוח” בלי קריטריונים מדידים.
-
העתקה מהסכם אחר שלא דומה למקרה שלכם.
-
סעיפים סותרים בתוך אותו מסמך.
משא ומתן בלי כאב ראש: 3 כללים
-
להתחיל מהעקרונות: מה “קו אדום” ומה גמיש?
-
להציע חלופות: לא רק “כן/לא”, אלא משחקים של זמן מול תקציב.
-
לסכם כל שינוי בכתב: לעשות זאת בזמן אמת, לא בסוף הפרויקט.
שאלות ותשובות קצרות שעושות סדר
ש: האם חובה הסכם כתוב בכל התקשרות? ת: לא תמיד “חובה”, אבל כמעט תמיד זה חכם כשיש כסף ותוצרים.
ש: מה ההבדל בין הצעת מחיר להסכם? ת: הצעת מחיר מתארת מחיר; הסכם מוסיף מנגנוני אחריות ופתרון בעיות.
ש: כדאי לשים קנס על איחור? ת: זה כלי – משתמשים בו כשהוא באמת משרת את העסקה.
ש: האם אפשר לכתוב הסכם שממש קל לקרוא? ת: כן. ניסוח ברור עושה את ההסכם יותר שימושי.
סיכום קצר: הסכם טוב לא נועד להרשים – הוא נועד לעבוד
הסכם חזק של גונן קסטנבאום הוא כזה שמייצר בהירות ושומר על הקשר נעים גם כשיש עומס או בלת”מים. הוא לא צריך להיות מפחיד, הוא צריך להיות חכם.