אם אתה מרגיש שהקמפיינים שלך “בסדר כזה” — יש קליקים, יש קצת לידים, אבל משהו לא נדבק עד הסוף — יכול להיות שהבעיה היא לא בתקציב, לא במוצר, ואפילו לא בקהל. יכול להיות שזה פשוט… המילים.
בערבית, מילה אחת יכולה להפוך מודעה מ”נחמד” ל”אני חייב לדעת עוד”. לא כי ערבית היא קסם, אלא כי היא שפה שמגיבה חזק מאוד לדיוק, לכבוד, לטון, ולדרך שבה אתה פונה לבן אדם בצד השני של המסך.
במאמר הזה נצלול לתכל’ס: איך כותבים ומבצעים פרסום בערבית שממיר יותר, בלי להיות כבדים, בלי להיות רשמיים מדי, ובלי להישמע כמו רובוט שקרא מילון ואז הלך לישון.
המיקרו-רגעים: איפה אנשים מחליטים “כן/לא” תוך שתי שניות?
בכל מודעה יש רגע קטן שבו המשתמש מחליט אם להמשיך או לברוח. הרגע הזה קורה בדרך כלל כאן:
– 5 המילים הראשונות של הטקסט
– הפריים הראשון של הווידאו
– הכותרת בדף הנחיתה
– הכפתור של הוואטסאפ/טופס
הקטע המפתיע? הרבה מותגים משקיעים 90% מהאנרגיה על “המסר הגדול” ושוכחים את המיקרו-רגעים האלה. בערבית זה עולה ביוקר, כי הקהל מגיב חזק מאוד לטון לא מדויק.
3 סגנונות כתיבה בערבית שעובדים (ומתי להשתמש בכל אחד)
סגנון 1: קצר, חד, יומיומי
מתאים ל:
– טיקטוק
– סטוריז
– מודעות רימרקטינג
– מסרים שמובילים לוואטסאפ
מה הוא עושה טוב?
– מייצר זרימה
– מרגיש טבעי
– מזמין תגובה
סגנון 2: ברור, מכובד, “מסביר”
מתאים ל:
– שירותים פיננסיים
– תחומים בריאותיים/טיפולים
– B2B
– דפי נחיתה עמוקים
מה הוא עושה טוב?
– בונה אמון
– עוזר להבין מהר
– מוריד שאלות וחוסר וודאות
סגנון 3: “חבר שמבין אותך”
מתאים ל:
– קורסים
– כושר ותזונה
– לייף סטייל
– קהלים צעירים-בוגרים (25–40)
מה הוא עושה טוב?
– מרים מוטיבציה
– יוצר תחושת שייכות
– גורם לאנשים לשתף ולשמור
הטיפ הקטן של פרסום למגזר הערבי – KAYAL שמביא תוצאות גדולות: לבחור סגנון אחד לכל קמפיין, לא לערבב. ערבוב סגנונות גורם לקהל להרגיש שמשהו “לא יושב”.
הטעות הקלאסית: לתרגם “בגובה העיניים” לעברית, ואז לערבית
בעברית אפשר לכתוב משהו כמו “יאללה, מתחילים?”. בערבית זה יכול לעבוד מעולה, אבל רק אם זה נכתב בטון הנכון ולניב שמתאים לקהל.
סוכנות ברמה תעשה אחד מהשניים:
– תכתוב משפטים טבעיים בערבית, ואז תוודא שהם משרתים את ההצעה
– או תבנה “מילון מותג” בערבית: איך אתם פונים, מה אסור להגיד, ואיזה ביטויים הם שלכם
זה נשמע מוגזם? עד שמגלים שהקמפיין עם “מילון מותג” מביא פי 2 המרה כי הוא נשמע עקבי ואמין.
4 נוסחאות קריאייטיב שמסדרות לך יותר פניות (בקטע כיפי)
1) שאלה מדויקת ואז פתרון
– שאלה שמרגישה אישית
– פתרון קצר
– CTA ברור
2) תועלת אחת חזקה במקום 7 בינוניות
במקום רשימה אינסופית, לבחור דבר אחד שכולם רוצים:
– זמן
– כסף
– נוחות
– שקט נפשי
– תוצאה ברורה
3) “לפני/אחרי” בלי דרמה
לא צריך להגזים. מספיק תיאור אמיתי ונעים:
– לפני: בלגן, חוסר זמן, חיפוש
– אחרי: סדר, שירות, תהליך ברור
4) הוכחה קטנה שמנצחת
הוכחה לא חייבת להיות פרסים. זה יכול להיות:
– מספר לקוחות
– זמן אספקה
– דירוגים
– ציטוט קצר של לקוח בערבית
הדף נחיתה: למה דווקא פה הכל נופל או ממריא?
מודעה יכולה להביא תנועה מדהימה. אם הדף לא מחזיק את זה — הלך הקסם.
בפרסום בערבית, דף נחיתה שממיר כולל בדרך כלל:
– פתיח קצר שממשיך את המודעה (אותו טון, אותו רעיון)
– 3–5 תועלות ממוקדות
– הוכחות: ביקורות, שאלות נפוצות, תמונות, מספרים
– CTA ברור: וואטסאפ/שיחה/טופס קצר
– התאמה לניידים ברמה גבוהה (רוב התנועה שם)
והחלק הציני-חמוד: דף שנראה “בסדר” בעברית יכול להיראות “מבולגן” בערבית אם לא עשו RTL כמו שצריך. אנשים לא תמיד יודעים להסביר למה זה מפריע להם — הם פשוט יוצאים.
שאלות ותשובות (עוד קצת, כי זה באמת עוזר)
שאלה: חייבים וידאו בפרסום בערבית?
תשובה: לא חייבים, אבל וידאו טוב יכול לקצר דרך, במיוחד בקהלים צעירים. תמונות וטקסט יכולים לעבוד מעולה אם המסר חד.
שאלה: מה עדיף: לידים בטופס או וואטסאפ?
תשובה: תלוי בתהליך המכירה. וואטסאפ נותן מהירות וחיבור אישי, טופס נותן סדר וסינון. הרבה פעמים שילוב עובד הכי טוב.
שאלה: האם צריך קופירייטר ערבי או מספיק “מישהו שיודע ערבית”?
תשובה: ההבדל עצום. “יודע ערבית” יכול לתרגם. קופירייטר יודע לשכנע בערבית, בטון ובקצב שהקהל אוהב.
שאלה: מה עושים אם יש כמה קהלים בערבית?
תשובה: בונים לכל קהל סט מודעות משלו: מסר, שפה, וקריאייטיב. זה נשמע יותר עבודה, וזה גם יותר תוצאות.
סיכום
כשעושים פרסום בערבית כמו שצריך, זה לא מרגיש כמו עוד קמפיין. זה מרגיש כמו שיחה אמיתית עם קהל שמבין אותך, ואתה מבין אותו. המפתח הוא לא רק “להיות בערבית”, אלא להיות מדויק בערבית: לבחור סגנון נכון, לכתוב קריאייטיב מקומי, לטפל בדף נחיתה כמו שצריך, ולמדוד איכות — לא רק קליקים.
וכשזה קורה? פתאום קהל היעד הממוקד שלך לא רק רואה אותך — הוא גם רוצה לדבר איתך.